המוח האנושי נוטה להיות ערני יותר, להבין טוב יותר ולזכור טוב יותר כאשר התוכן "מוגש" בצורה של  סיפור. פסיכולוגים מתייחסים לסיפור כאל "פריט תוכן בעל זכויות יתר" ביכולת שלו להישמר בזכרון לעומת אפשרויות אחרות להגשת תוכן. ואכן, מפתחי למידה נוטים לעשות שימוש רב בסיפורים כדרך להעברת ידע, וגם מדריכים, מנחים, מורים, מרצים בכנסים גדולים, כולם יודעים כמה חשוב "לספר את הסיפור".
מהצד השני, עובדים בארגונים או לומדים אחרים מעדיפים ללמוד באמצעות סיפור, אך לעיתים קשר ה"שיטה" מופעלת בתדירות גבוהה מדי, בכל הדרכה והדרכה, בלומדות ובחוברות, מתרחשות גם תופעות הפוכות של עייפות ושחיקה ואפילו אטימות שנוצרת ברגע שמזהים פורמט של סיפור. לומדים מבוגרים נוטים להיות ציניים כלפי פורמט של סיפור וחלקם רואים בכך ערוץ "ילדותי" שלא מתאים לסביבת העבודה, ודאי לא בתדירות גבוהה.

חוקרים רבים עוסקים במדע הסיפור, יש המכנים אותו "המקצוע העתיק בעולם" וגופים רבים מציעים שירותים בתחום הסיפורים גם כאמנות ולמידה וגם לצרכים אישיים, ארגוניים ועסקיים (כמו לדוגמה כאן בארץ The Story Telling Company).

אחת הדרכים לנתח טוב יותר מתי להשתמש בסיפור ואיך ליישם את השימוש בו בתהליכי למידה היא לזהות מה הופך טקסט לסיפור, או מהם האלמנטים המשותפים לכל סיפור וסיפור. אין הסכמה אוניברסלית על מהם האלמנטים המשותפים לסיפור אך בשנים האחרונות הוצג מודל מעניין לנושא על ידי פרופסור לפסיכולוגיה דניאל ווילנגהם מאוניברסיטת וירג'יניה שאסף מקורות רבים בתחום ומצא במודל זה רלבנטיות רבה לתהליכי למידה.

על פי המודל לכל סיפור יש את "ארבעת ה- C", ואם נקפיד עליהם נוכל להבטיח ערנות ועניין בתהליכי הלמידה אפילו אם לא נצא בהכרזות שמדובר בסיפור.

אז מהם ארבעת ה- C?
Causality – סיבתיות: בניית רצף אירועים הקשורים זה לזה באופן סיבתי, העניין שלנו נוצר כאשר אנחנו רואים שמשהו גורם למשהו. המשפט "ראיתי את מיטל, יצאתי מהבית" אינו דוגמה לרצף אירועים נסיבתי. המשפט "ראיתי את מיטל, אהבת חיי הנכזבת, ויצאתי מהבית"  גורם לנו להניח שיש קשר בין התחושות למיטל לבין היציאה מהבית וכך נוצרת סיבתיות המעוררת את העניין וההתעסקות המחשבתית סביב הנושא. קיומה של הסיבתיות עוזרת מאוד גם לזכרון של פרטי הסיפור. מאחר ודבר הוביל לדבר, אם נזכור את תחילת הסיפור, סיכוי מצויין שנזכור את המשכו מאחר וכל חלק הוא רמז לחלק שבא אחריו.

Conflict – קונפליקט: בכל טקסט יש איזשהי מטרה שצריך להגיע אליה, אולם בסיפור ההגעה אל המטרה אינה פשוטה. הקונפליקט הוא המחסום להשגת המטרה ובכל סיפור צריך להיות איזשהו מחסום או קושי כזה. המאמץ בהשגת המטרה הוא לב העניין שלנו בסיפורים. חשבו על סרט שאתם אוהבים ועד כמה הוא היה מתקצר אם לא היו מחסומים להשגת המטרות בעלילה.

Complication – תסבוכת: יצירת קושי היא מעין בעיית משנה שנוצרת בדרך אל המטרה. סיפור מחייב לא רק קונפליקט כללי בדרך להשגת המטרה אלא מורכביות וקשיים שנוצרים לאורך הדרך, כלומר סדרה של מחסומי משנה המייצרים תסבוכת.

Character – דמות: סיפורים מבוססים על דמות או דמויות שסביבן מתרחשת העלילה, הם אלו ששואפים למטרה מסויימת ומתמודדים עם קונפליקטים ומורכבויות בדרך אל אותה מטרה. הדמות בסיפור היא בדרך כלל מעניינת ו"חזקה" לא בגלל משהו שמספרים לה אלא בגלל האופן שבו מציגים את הפעולות שלה. הדמות בסיפור מבצעת פעולות ואנו למדים על אופיה דרך הפעולות שלו ולא דרך תיאורים אודותיה. הפרשנות של הפעולות והמסקנות מתוכן על אופי הדמות מסקרנות אותנו וגורמות לנו להיות מעורבים בהתרחשויות בסיפור.

היתרונות בשימוש במודל כזה לסיפור סיפורים הם רבים. ראשית מבנה שכזה מקל על הלומד את הבנת התוכן מאחר והוא מצפה לסיבתיות, מצפה לקונפליקט ואם הללו לא מופיעים הוא ממש מתקשה להבין לאן הסיפור חותר ומאבד עניין. היתרון השני הוא שקיומו של קשר סיבתי ושל קונפליקט עם מורכביות מחייב אותנו כל הזמן לחשוב ולעבד את התוכן, בין השאר בגלל שהצגת התוכן בצורה כזו מעניינת אותנו הרבה יותר מצורות אחרות של טקסט. היתרון השלישי הוא שסיפור עשוי להציג נושאים לא פשוטים באופן שאינו קשה לנו מדי, ההתמודדות עם סיפור גורמת לנו לחשוב על נושאים קשים בצורה לא קשה ולא מתסכלת אך גם לא משעממת.

מחקרים שבחנו תגובות של אנשים כלפי סיפורים, מצאו שאנו מאבדים עניין בסיפור אם יש בו מידע רב מדי ולכן יש חשיבות לספר את הסיפור בקצב ובזמן פרופורצינאליים להיקף התוכן שבו מדובר.

כאשר חושבים על יישום בכיתה, החכמה במודל של ארבעת ה- C, הוא שהוא אינו דורש לספר סיפור אלא לבנות את התוכן על פי המודל ולהשתמש בו כעקרון מארגן בהבנייה והצגת תוכן. ארבעת ה- C   לא מחייבים את המורה בכיתה לדבר. הוא יכול להפעיל את הכיתה על סמך המודל הזה, לפצל אותם לעבודה צוותית, להציג חומר בשקף במצגת. כל עוד ישמרו עקרונות אלו של ארבעת ה- C , לא צריך לספר את הסיפור, כדי להרוויח את העניין והריכוז של הלומדים.

ומי שרוצה לזכור את העקרונות הללו בעברית ייזכר אולי בסרט קלאסי עם דמויות חזקות והרבה קונפליקטים - הסנדק