|
||||
|
||||
|
||||
| מאת: גדעון זילר
צונאמי בקמפוס, זו הכותרת שבה בחר העיתון "ניו-יורק טיימס" לתאר את המהפכה שעוברת האקדמיה בתחום הלמידה המתוקשבת והשפעתה על מערך הלימודים האקדמיים בכלל. על אף שהאפשרות ללמוד תכנים אקדמיים במסגרות שונות (פורמאליות יותר או פחות) קיימת כבר כחמש עשרה שנה, ההסתכלות על רוב המיזמים הללו היתה כאל ניסוי ולא כאל כניסה אל הליבה של בתי הספר היוקרתיים ביותר של האוניברסיטאות השונות. לפני ימים אחדים הודיעה אוניברסיטאות מהשורה הראשונה בארה"ב (MIT, הרווארד, פרינסטון, סטנפורד ועוד) כי הם מציעים קורסים מתוקשבים במדעי הרוח, מדעי החברה מתמטיקה והנדסה. אוניברסיטאות אחרות כבר בדרך לקוון ולתקשב את התכנים, כך שבשנים הקרובות לא יהיה קושי להגיע בקלות לתכני למידה איכותיים במיוחד. מחקרים רבים לאורך השנים שהשוו את אפקטיביות הלמידה המתוקשבת לעומת הפרונטלית במוסדות אקדמיים הגיעו למעין תוצאות תיקו, כך שניכר שלמידה מתוקשבת של תכנים אקדמיים ודאי אינם נחותה מהאופציה הפרונטלית. ה"צונאמי" המדובר מעלה שאלות רבות לגבי הלמידה הצפויה במוסדות אלו. מה קורה לתלמידים שאין להם מוטיבציה פנימית, האם הם מתאימים ללמידה מתוקשבת? מה יעלה בגורלה של חווית הלמידה בקולג' שמעצבת את דמותם של אנשים רבים, כיצד ניתן ללמוד במתוכנת מקוונת מקצועות כמו פילוסופיה? כיצד ניתן יהיה לשמור על סטנדרטים אקדמיים? מה יקרה לסגל המרצים? האם רק המרצים ה"כוכבים" ישרדו? העיתון צופה מספר מגמות שצפויות להתרחש בעקבות הנגישות הרבה לתכנים אקדמיים איכותיים. כל המגמות הללו מוכרות לכל מי שעסק בנושא גם במסגרות אחרות. כמו למשל מגמת ה- outreach הצפוי של תלמידים מחוץ לארה"ב. בהודו כבר נערכות עשרות אלפי מכללות להרוויח מההשפעה של בתי הספר האמריקאים. המגמה המרכזית ביותר הצפויה בעתיד היא ה- blended learning שיתרחש במוסדות אלו. כפי שמסביר העיתון, המוח הוא לא מחשב ולא כונן קשיח. הזכרונות שלנו מלמידה בד"כ קשורים לאנשים שאהבנו ללמוד מהם או תכנים המעוררים רגשות. לכן יש להתייחס ללמידה כתהליך בן שני שלבים. החל מספיגה של מידע, ועד עיבוד ודיון על המידע והתמודדות עם מידע סותר שקיים למידע זה. הלמידה המתוקשבת מסייעת בעיקר לחלק הראשון של הלמידה. האוניברסיטאות ידרשו לעשות מאמץ גדול על מנת לקיים תקשורת טובה עם הלומדים (פרונטלית או מקוונת), ולהפוך גם את הלמידה הזו לתהליך חברתי ורגשי. מומלץ אם כך שהמוסדות יתרכזו בתכנון כצד למזג ידע מקוון, דיונים פנים אל פנים, אימונים אישיים, כתיבה של פרויקטים ועוד. מגמה נוספת שהעיתון מעריך שתתרחש כתוצאה מהמפכה המקוונת היא שלא נידרש ללמוד בהכרח מפרופסור מסויים אלא לבחור לעצמנו פרופסור אחר מאוניברסיטה אחרת. פרופסור מקומי לא יצטרך לבחור רק חומרי קריאה שלו, הוא יוכל להפנות למערך של מרצים שונים שיספקו נקודות מבט שונות מרחבי העולם. לקריאת המאמר לחצו כאן. |
||||
|