Ethan Edwards מחברת Allen Interactions הוא מאוהדיה הגדולים של ברוודווי ובבלוג שפרסם לאחרונה הוא מוצא מספר קווים מקבילים בין הצגות ברודווי למה שכדאי לעשות כאשר מפתחים לומדה או פריט למידה מתוקשב אחר. הניתוח של כשלונות והצלחות קופתיים גדולים והשוואה שלו לעולמות הלמידה המתוקשבת מוצגים באופן קולח ומשעשע בבלוג בשפת המקור, אנחנו חילצנו כמה עקרונות בזק מעולמות הזוהר של ניו יורק.

בחירה נכונה של נקודות אינטראקציה
במחזמר טוב, השירים צריכים להיות מונעים על ידי העלילה, ולא יכולים להיות מאולצים. גם אם יהיו שירים שיבוצעו באופן מרהיב, בחירה בשיר בהקשר הנכון היא קריטית לכך שהשיר יהפוך לקלאסיקה. ובלומדה? חשוב לא להכניס שאלות באופן שרירותי, ותוכן האינטראקציה צריך להיות על נושא שיש סיבה טובה לחולל בו אינטראקציה שכזו.

תיאום ציפיות נכון לקראת תהליך הלמידה- בעיקר כאשר הוא חדשני
כשלונות רבים בברודווי התרחשו בגלל שרעיון מצויין, יצירתי וקצת אחר, לא שווק כהלכה והותיר את הצופים מבולבלים. בניית תיאום ציפיות על תהליך הלמידה ובפרט מה שחדשני בו, מאפשר ללומדים להגיע וללמוד ללא התנגדויות הנובעות מהרגלים מוקדמים שכבר נוצרו בתהליכי למידה בארגון.

חשיבות הקונספט והתמה
קונספט מתודי וקונספט גראפי מייצרים תמה שמחזקת את הקוהרנטיות של תהליך הלמידה. הם מייצרים את הצבע של הלומדה. הבחירה בקונספט היא חשובה מאוד. בחרת בדמות מלווה? צריכה להיות לכך סיבה טובה, הדמות המלווה היא הקול של ההצגה (בברודווי או בלומדה) והיא צריכה להיות מישהו שמבצעת תפקודים ולא מעבירה תוכן באופן מאולץ.

לדבר חיובי
מופעי ברודווי שלא עבדו פעמים רבות היה כי משהו במיקוד התוכן היה שלילי. גם למידה נתפסת לעיתים כעונש וזו תחושה שחשוב לנטרל. יש חשיבות להדגיש שהלמידה צפוייה לספק השפעה חיובית על הלומד. למידה שמתחילה בכך שהיא מתרחשת בגלל שהארגון נדרש לבצע אותה (כפי שקורה לעיתים בלומדות רגולציה) מקטינות את תחושת השייכות של הלומד אל התוכן.