ניוזלטר יולי 2013  
כל מה שחם מכנס ההדרכה הגדול בעולם

פעם בשנה מתקבצים אנשי למידה והדרכה מכ- 70 מדינות לחגיגת הלמידה הגדולה בעולם הידועה ככנס השנתי את ה ASTD (American Association For Training & Development). השנה זכיתי להשתתף בכנס כלומד ומרצה ואשמח בחיבור קצר זה לשתף בחוויה ובעיקרי הלמידה.
הכנס נערך כול שנה בעיר מרכזית אחרת בארה"ב במהלך חודש מאי. השנה זכינו לנסוע עד דאלאס הרחוקה שלמעט סדרת טלוויזיה שצולמה בה פעם ונשיא שמצא בה את מותו פעם, אין לעיר הרבה מה לתרום לתייר המזדמן. הכנס הוא הגדול ביותר בתחום כבר אמרנו, למעלה מ 8000 מבקרים, מלמעלה מ 70 מדינות המגיעים ללמוד בכ 250 הרצאות ו 300 דוכנים/ביתנים בתצוגה.
ניתן להגיע לאירועי הכנס שבוע מראש ולקחת חלק בסדנאות הכשרה של העמותה (Certification Programs), הכנס הרשמי נערך במשך יומיים וחצי בהם מרוכזים מרבית ההרצאות.
בכנס שלוש הזדמנויות למידה שונות, כמו בכל כנס: הרצאות, תצוגת ספקים ומפגשים אישיים עם באי הכנס (Mingling). ההרצאות מסודרות על פני 12 נושאי ליבה כגון: פיתוח מנהיגות, פיתוח הדרכה, משאבי אנוש, טכנולוגיות למידה, מדידה והערכה ועוד. בכול יום מושב פתיחה כללי ולאחריו 3-4 מושבים מקבילים בכול אחד 25 הרצאות במקביל, שתי הרצאות מכול נושא ליבה. להלן כמה חוויות שאספתי וכמה דברים חדשים שלמדתי בכנס השנה.

הרצאות מליאה

את הכנס הרשמי פתח מנכ"ל ה- ASTD, Tony Bingham, שהרצה בנושא  Mobile Learning. בהרצאתו שילב ראיונות מוקלטים עם מנהלים בכירים בתחום. זה המקום לציין כי m-learning היה הנושא החם של הכנס עם שפע של הרצאות ודוכני ספקים כולם מוקדשים ל"איך" ו"מדוע" m-learning. שלל המידע התיאורטי (מעניין ככל שיהיה) ומעט מאוד מידע מעשי ו Case Studies מלמדים כי למרות ה Buzz האדיר אנחנו עדיין נמצאים בפתחה של תקופה ורחוקים משיאה בכל הקשור ליישום m-learning בתעשייה. Bingham אף ציין כי היקף היישום עלה רק בשלושה אחוז מאז 2008. לדבריו החסם המרכזי ליישום בקנה מידה רחב הנו נושא אבטחת מידע בארגונים. הוא מציע לחשוב איזה פעילות לימודית או תכנים ניתן לקיים מעבר לגבולות ה firewall  הארגוני. מציע לכוון למכשירים אישיים של עובדים ובמקביל להדק את שיתוף הפעולה עם IT (יחידת מערכות מידע בארגון) לצורך מימוש פרויקט בתחום.
המונח "Mobile First" עלה מספר פעמים בהרצאות בנושא. הכוונה היא לתכנון פתרון קודם כול בהתאמה ל mobile ורק לאחר מכן, אם יש צורך, לבצע התאמות למסך גדול יותר. היום תהליכי התכנון בעיקר הפוכים. אם נרצה לאמץ m-learning בהיקף רחב נהיה חייבים כאנשי תכנון למידה חשוב Mobile First. Bingham מזכיר, כמו דוברים אחרים בתחום, כי m-learning  הוא לא
mobile e-learning, משמע ייצוג "מקובץ" של תוכניות הלמידה המתוקשבת שלנו. m-learning הוא תמיכה בביצוע, ידע בזמן אמת, תקשורת חברתית ואוריינטציה. הכול חוץ "מלומדות מוקטנות".
לאחר הרצאתו של Bingham עלה אחד המרצים הטובים והמבוקשים כיום בעולם, Sir Ken Robinson. אין ספק שזו הייתה ההרצאה המהנה ביותר בכנס.
עם המון הומור בריטי מבריק ומבטא אנגלי מושלם מספר Robinson על האוצר הגדול ביותר של המין האנושי הוא הכישרון החבוי בכול אדם ואדם. הוא מעודד אותנו כמחנכים, מדריכים ובעיקר כהורים לאפשר לעובדים בארגון שלנו ולילדנו לגלות את הכישרון החבוי בהם ולפתח אותו. הוא טוען שרוב האנשים לא אוהבים את מה שהם עושים ומפציר בנו לגלות את הדבר בו אנחנו טובים ולהפוך אותו לעיסוק המרכזי שלנו עם המון תשוקה ואהבה לעשייה. "תשוקה תיקח אותך רחוק הרבה יותר מכישרון", אז מה התשוקה שלכם ומה אתם עושים בנידון? לא הרבה כנראה שכן דיכאון מסתמן כמגפה הבאה של המין האנושי וצפוי להיות גורם התמותה המרכזי בארה"ב עד 2020. Robinson מספר על ילד שמגיל צעיר גילה כישרון יוצא דופן ללכת על הידיים. למרות שעלה וירד במדרגות הבית על הידיים (מה שאולי היה מוציא הורים מסוימים מדעתם), הוריו חשבו ששווה לטפח כישרון זה ועודדו את הילד ללמוד התעלמות קרקע. ברור לכם כמובן איך הסיפור מתפתח מכאן. אותו ילד נהיה אלוף אולימפי ולימים נשא לאישה את נדיה קומנצ'י, המתעמלת האגדית מרומניה. היום שניהם חיים בארה"ב ומנהלים בית ספר להתעמלות קרקע.
עם סיום הרצאתו של Robinson ופיזור מושב המליאה הסתרך תור של כ 3 שעות בו עמדו רבים משתתפי הכנס כדי לקבל חתימה אישית מ Robinson על ספרו ולהצטלם איתו. דרך אגב, במרכז מרכז הכנסים הענק בו נערך הכנס הוקמה ספרייה ייעודית לכנס בה ספרים וחוברות בתחום. רבים מבאי הכנס מקדישים זמן להתעדכן בספרות ולבצע רכישה שנתית של ספרות מקצועית במקום.

את היום השני לכנס פתח יו"ר ASTD, Walter McFarland בהרצה בקצרה על שינוי (Change) וחשיבותם של גופי/אנשי הדרכה לאפשר לארגון לעמוד באתגרי השינוי המתמיד. דבריו היו פתיח להרצאת המליאה המרכזית באותו יום -  John Brown בנושא קהילות לומדות. מבחינתי ההרצאה הטובה ביותר בכנס מבחינת ערך לימודי.
Brown המשיך מאותה נקודה של מהות ואופי השינוי שאנו חווים כל הזמן. מדבר על קצב אקספוננציאלי, ללא גבולות או קצה. הפרט לא יכול לעמוד באתגר שמציב השינוי, הקבוצה עמידה הרבה יותר. סיפק מספר דוגמאות בדבר יכולת הקבוצה להתמודד עם אתגר כאשר כלל חברי הקבוצה מונעים לפתרון אותה בעיה או טווח של בעיות. למשל חבורת ילדים מהוואי שהחליטו להיות אלופי גלישת גלים. הם חקרו, למדו והתאמנו ביחד כך שיצרו קבוצת מומחים בה כול אחד מומחה (אלוף) בתחום וביחד הם מייצרים דעת, תוכן וטכניקות חדשות שלא נראו עדיין בעולם הגלישה. הוא גם הזכיר את שי אגסי בימים יפים יותר ב SAP. אגסי עמד מאחורי מיזם קהילת המשתמשים של SAP. מיזם שהתחיל בתוך הארגון ומהר מאוד גלש החוצה אל קהל הלקוחות. כיום כול שאלה בכל נושא בתחום תענה תוך 17 שניות אם קיימת במאגר או שתופנה למומחה שישלח מענה עד 24 שעות מאוחר יותר.
שאלה מעניינת היא מדוע אנשים טורחים לענות על שאלות בתוך קבוצת משתמשים ענקית כזו (כ 2 מיליון חברים). התשובה היא בניית מוניטין אישי. שותפות פעילה בקבוצת מומחים חוצה ארגונים ומדינות מאפשרת בניית פרופיל מומחה בין לאומי (במקרה הזה ביישומי SAP), פרופיל שיקדם קבלה לעבודה למשל כאשר מומחיות כזו נדרשת.
Brown מציין כדוגמא את Google Hangout כפלטפורמה לפעילות קהילות מומחים. כמו כן מציין תרבויות ארגוניות בחברות ענק כמו Facebook או Google התומכות בתקשורת פנים ארגונית פתוחה ועידוד יצירת רעיונות חדשניים ברמת הפרט והקבוצה.
לסיום מזכיר Brown שבעבר היינו יכולים להגדיר את עצמנו כפרטים באמצעות מה שבבעלותנו ומה שאנו שולטים בו. כיום נוכל להגדיר עצמו כטווח היצירה שלנו, השיתוף שיצרנו והבסיס לעבודתם של אחרים על בסיס שיתוף זה. I am what I create, Share and others build on.

הרצאות נושא

להלן תמצית הרצאות מעניינות בהן צפיתי.

Marc Rosenberg. Building e-Learning that People Will (Really) Want To Use

מי שלא מכיר, מדובר באחד היועצים הוותיקים והבכירים ביותר בתחום. עוד יתרון בכנס מסוג זה הנו היכולת לשמוע ולפגוש די בקלות את "אבות המזון" של התחום. אכן קיימתי פגישה קצרה עם מארק ונפרדנו בתקווה שהוא מגיע להרצות בארץ בקרוב.
בהרצאה עצמה מארק סוקר כלי בעל 40 היגדים הנובעים מתוך 13 כללי ברזל לבניית תוכנית למידה מתוקשבת. הכלי מאפשר הערכה עצמית של תכנית קיימת או בסיס לתכנון תכנית חדשה. להלן כותרות הכללים בלבד, ניתן למצוא ברשת די בקלות מאמרים ובלוגים שפרסם הכוללים הרחבות.

  • Begin with the end at mind (let the client, he who pays for the project, decide on the success factors).
  • Focus on the right priorities. Assess what can and cannot be done given the situation and needs.
  • Put technology in the proper perspective.
    • Technological success does not grantee project's success.
    • Training personnel (generally speaking) are terrible IT managers. Get IT people on your team. 
  • Avoid "Shovel-ware" -  המרת תכנים מלמידה מסורתית ללמידה מרחוק ללא התייחסות לאיכות התוכן הקיים או לנראות ולחווה שמייצרת כאשר הופך למתוקשב
  • Make Sure Learners are ready. Set objectives from learner's point of view (why am I learning this?). Do learners have what they need to accessed in this training, and apply it afterwards?  
  • Make it Timely – תזמון. Being late is the same as doing nothing.
  • Make it real. Is this how we really do it on the job?
  • If it's boring it will be ignored. Meaningful interaction (not necessarily technology based), challenging. Don't make it too fun, creates expectations you have to keep meeting.
  • Less tasking (more teaching). Passive learning no more than 50% in any course.
  • Get the user experience right!
  • Match strategy with user experience level. Different approach to novice Vs expert.
  • Provide for learning transfer.
  •  Innovation.  Be open to new ways of learning
Mobile learning: ADL (Jason Haag); Quinn Clark, Going Mobile

כאמור הכנס היה גדוש בתכנים בנושא. מעבר להרצאת המליאה צפיתי בעוד מספר הרצאות בנושא. להלן תמצית שתיים מהן.
  • ADL הציגו מהלך חקר רחב שהם מבצעים בנושא תחת השם MoTif. בהרצאה כללה גם סקירה של העבודה המבצעים ב ADL עם תקן הלמידה החדש Tin-Can. חשוב ללמוד וחשוב להכיר. שני הפרויקטים יהפכו רלוונטיים מאוד בנוף הלמידה המתוקשבת בחודשים ובשנים הקרובות להערכתי.
  • Quinn Clark, מראשוני החוקרים בתחום, העביר הרצאה מעניינת בנושא אך עדיין תיאורטית מאוד וחסרת דוגמאות עכשוויות. דיבר על ההבדל בין מכשיר נייד לטאבלט בעיקר מבחינת הזמינות של המכשירים עבורנו. הטאבלט נמצא איפה שהוא בין מחשב נייד לטלפון נייד בהיבט זה. מציין כי לדעתו מכול תכונות המכשיר הנייד דווקא למצלמה הפוטנציאל המשמעותי ביותר באפליקציות למידה. 
Jennifer Naught and W.J. Rothwell (ASTD). Becoming a Better Learning and Development Professional

מתארים עבודת מחקר של ה-ASTD לצורך בניית מודל כשירויות של מפתח הדרכה, 2013. מתארים ראשית את חמשת המגמות העתידות להשפיע על המקצוע בשנים הקרובות ובהמשך את מודל הכישוריות שאמור לאפשר לאיש המקצוע לתפקד היטב לאור המגמות:
  1. Digital and Mobile technology
  2. Social Media
  3. Demographic shifts
  4. Increased globalize tin
  5. Economic uncertainties
להלן המודל. מבדילים בין כשירויות בסיס (בתחתית) לבין תחומי התמחות. אין חובה כמובן לשלוט בכול התחומים אבל יש לשאוף להכרה עד שליטה ברובם. שימו לב שפיתוח הדרכה קלאסי הנו רק מרכיב אחד בעוד מרבית התחומים נוגעים באזורים משיקים לתחום הקלאסי כגון ידע, פיתוח ארגוני וביצועים. הטענה היא למעשה כי תחומים אלו חיוניים לאנשי המקצוע בדיוק כמן יכולות פיתוח הדרכה.

David Rock, Neuroscience and Learning

במהלך הכנס שולבו שתי הרצאות בלבד בנושא. הן היו גדושות במשתתפים כך שלהרצאה השנייה בנושא לא נותר מקום תוך שניות מרגע פתיחת דלתות האולם. David Rock, שהעביר את הרצאה הראשונה בנושא, נחלץ לעזרה וקיים הרצאה קצרה מקבילה ברחבת הספקים.
הוא הקדיש את ההרצאה הקצרה למודל AGES  השואב מחקר המוח ומגדיר כללים לקיום תהליך למידה אפקטיבי. המודל מדבר על ארבע תנאים בסיסיים מבחינת אופן עיבוד וזכירת מידע כתוצאה מתהליך למידה:
  • Attention. השגת תשומת לב. ממליץ על אינטראקציות חברתיות ומקטעי למידה קצרים להשגת תשומת לב מרבית.
  • Generation . פיתוח יכולות זיכרון טווח ארוך. מדבר על השגת תובנות (Insights) כתהליך החשיבה התורם ביותר לנושא. תובנה שהושגה ע"י הפרט נחקקת בזיכרון לטווח ארוך. ממליץ לקרוא בלוג בנושא
  • Emotion. יצירת אוירה חיובית בתהליך הלמידה תורמת לאפקטיביות שלו. מדבר על הקלות בהשגת אוירה שלילית מול האתגר ביצירת חיובית. מזכיר את חשיבות המשוב החיובי ויועץ לחזק מאמץ להבדיל מהישג כתוצאה מכישרון או תכונת אופי.
  • Spacing. למידה במקטעים קטנים לאורך זמן עדיפה מלמידה במהלך רציף הכולל תוכן רב. האחרון משפיע בעיקר על זיכרון לטווח קצר. אם ניתן, נכון לפצל יום למידה על פני כול השבוע. אפקט השינה והחזרה לתוכן הנלמד במקטע קודם מקדמים גם הם את הלמידה (זיכרון לטווח ארוך).

ההרצאה שלי

. Designing Effective Real-Time Learning Using a Performance Support Platform  
בניתי סדנה עבור מפתחי הדרכה לצורך התנסות בדילמות מתודולוגיות בפיתוח למידה בזמן אמת באמצעות EPSS (מערכת תמיכה בביצועים). הרצאה בכנס זו בהחלט החוויה מדהימה ומומלצת לכול. חלק הכי המשמעותי מבחינתי היה דווקא לאחר ההרצאה בה מתפתחות שיחות בין אישיות עם מי שרוצה להכיר באופן אישי וללמוד יותר. כך פגשתי מפתחי למידה ממצרים, הולנד וארה"ב שביקשו להעמיק בתחום התוכן בשיחה פתוחה.

ולסיכום

אין ספק שזה הכנס הגדול ביותר בתחום ואולי העשיר ביותר מבחינת מגוון התכנים, המציגים והספקים המתכנסים כולם למתחם אחד בשבוע אחד. בהחלט מומלץ לבקר, ואם אפשר גם להרצות. במקביל לא לשכוח שיש עוד כנסים לא פחות איכותיים לדעתי, חלקם אף לא מחייבים נסיעה ארוכה כל כך.