|
||||
![]() |
||||
|
||||
|
אנו מתמודדים עם פי 5 מידע ממה שקיבלנו לפני 30 שנה וקוראים רק 20% מכל עמוד אינטרנט שאנו נעצרים בו. האינטרנט, הספרות והעיתונות מגבירים שימוש בייצוגים גראפיים מגוונים. הקלות שבה ניתן לייצר גרפיקה לצורך העברת מסרים ותוכן מאפשר גם לאנשי הוראה ולמידה לאתר עוד ועוד הזדמנויות לשילוב של ייצוגים גראפיים חדשניים בתהליכי הלמידה שלהם. השימוש באמצעים וזיואליים לתמיכה בתהליכי הלמידה אינו חדש למומחי הלמידה, אך מסתבר שהם צריכים להרבות בכך יותר ואולי אפילו לבדוק מחדש מדוע ברירת המחדל של למידה היא למידה מבוססת מילה (כתובה או בע"פ). עם הגיר על הלוח, או על המצגת, המקרן, החוברת והלומדה - יותר ייצוגים ויזואליים זה יותר למידה. מסביב לתהליכי הלמידה אנו מגבירים את השימוש בשפה ויזואלית. הרשתות החברתיות מלאות בייצוגים גרפים ותמונות להבעת מסרים מהירה ומשמעותית יותר, היקף השימוש בתמונות וביטויים גרפיים אחרים הכפיל עצמו פי עשר בשש השנים האחרונות ברחבי האינטרנט ועלה במאות אחוזים בספרות ובעיתונות. התרומה העיקרית של ייצוגים ויזואליים (בניגוד לתמונות ש"מקשטות", מעשירות או משרות אווירה), היא ביכולת שלהם "לדחוס" תוכן בנפח נמוך יותר מאשר החלופות (טקסט כתוב, הסבר מילולי של מורה). הדחיסה הזו מאפשרת לנו להפיק משמעות מביטוי ויזואלי בפחות מעשירית שניה. כמו בביטוי "מעט החזיק את המרובה" – הייצוג הנכון ברגע הנכון, דוחס את התוכן ומאפשר למסר לעבור מהר יותר: טבלה, תמונה או תרשים מוכרים יותר ויש להרבות בהם יותר, אך גם ממים ואינפוגראפיקה- כל אלו מאפשרים:
בד בבד עם כל אלו, עולה הזמינות והאפשרות לשלב מסרים ויזואליים. הקלות שבה אפשר לצלם תמונה, לעבד אותה כמו מם (כפי שמתרחש למכביר ברשתות החברתיות), לערוך אותה בהקשר כלשהו- כל אלו הופכות לפעולות שיכולות להתבצע בכמה נגיעות על מסך הטלפון. ועדין, ההתייחסות לשימוש בייצוגים נחשב למשהו שעושים "אם יש זמן פנוי" ולא נתפס כחלק אינהרנטי מהעברת התוכן הלימודי. הנתונים בנושא מראים עד כמה חשוב להשקיע בהסתכלות כיצד ניתן לייצג את הידע בדרכים שאינן ורבליות או טקסטואליות. והנה תמונה שבחרתי כדי שתייצג את מה שהיה לי לאמר J קראו על "13 סיבות לשילוב ויזואליות בלמידה" על ממים ולמידה |
||||
|