בשנים האחרונות אנו עוסקים לא מעט בכניסתם ההולכת וגדלה של המסכים בחיינו ועל העלייה המתמדת בזמן שאנו קוראים מתוך מסכים. פעילות הקריאה בתהליכי למידה היא כה קריטית שחשוב לחקור את התהליכים החדשים הללו ולבחון כיצד הם משפיעים על תהליכי למידה ללא שיפוטיות. (ראו לדוגמה את המאמר שכתבתי בנושא לפני כשנתיים , טכנולוגיות בתחום הספרים הדיגיטליים, וכן סקר שפרסמנו לפני כמה חודשים)

1. קוראים צורכים רק 20% מהטקסט של עמוד ממוצע: כאשר אנשים נמצאים בחשיפה גבוהה לטקסט דיגיטלי ובכלל לתוכן באינטרנט, הם נוטים לקרוא פחות מ- 20% ממנו. טקסט של פחות מ-100 מילים, זוכה בממוצע ל- 50% קריאה. לכן חשוב לשמור על פסקאות קצרות ומשפטים פשוטים. קוראי אינטרנט נוטים לדלג על "בלוקים" של טקסט, לכן חשוב להציג את הטקסט ברשימות שניתנות לארגון, ולסריקה מהירה, כמו כן יש להגביר את השימוש בכותרות משנה.


2. אנשים צעירים מעדיפים לקרוא ממסך, בדומה לפרסום שפרסמנו בעבר, אנשים בגילאים 16-29 מעדיפים קריאה על מסך מאשר על נייר, העיניים שלהם רגילות יותר לצפייה בתכנים עשירים במחשבים, טלפונים חכמים וטאבלטים.


3. הקריאה נעשית פחות ופחות לינארית ותשומת הלב בעת הקריאה במגמת ירידה: טווח הקשב הממוצע באינטרנט הוא כ- 8 שניות, קוראים מעדיפים טקסטים קצרים שאינם דורשים מהם תשומת לב של יותר מדקה, ולכן הם קופצים מדף לדף גם בלי לסיים פסקאות. למעשה קריאת המסך הופכת למסע מהיר  של גלישה, סריקה, איתור מילות מפתח, וקריאה סלקטיבית. נתון מעניין במחקר מצביע על כך ש- 70% מהנחקרים מודה בשימוש באסטרטגיה של "איתור מילות מפתח" כדרך להשיג מידע מהטקסט. המחקר ממליץ להכין יחידות למידה קצרות מאוד, להניח שלומד לא יוכל לקרוא יותר מ- 15 דקות, וגם בהם צריך "לשמור עליו" מחובר ולומד.


4. אנשים קצרי סבלנות בקריאה ממסכים. קשה להאשים אותם. יש המון מידע דיגיטלי, הרבה ממנו מיותר. רוב האנשים לא גוללים אף עמוד עד סופו.  חשוב להדגיש שההתנהגות הזו אופיינית באופן מובהק כאשר מדובר על טקסטים. בגלל שאנשים קוראים את הטקסט כמו בעיון בתמונה, הם עשויים להתבונן יותר בגראפים תרשימים והמחשות. הדבר מדגיש את החשיבות להשתמש באמצעים שונים מעבר לטקסט על מנת לשמור על תשומת לב. במאמר שפורסם בדוח של הספרייה הבריטית בשנת 2008, תוארה תופעה של צורת קריאה חדשה המתרחשת בעידן הדיגיטלי, לפיה הקריאה הפכה למימוש הכוח לצורך ניצחונות מהירים שאנו משיגים בדילוג הרוחבי בין כותרות ועמודי תוכן. המחקר אף מרחיק לכת ומנתח אותנו כמי שמעדיפים להיות און ליין רק כדי להימנע מקריאה לינארית מסורתית שבה אנו חשים "חסרי עצמה", כלומר העדפת קריאת המסך היא מעין "מרד הלינאריות" וזו ודאי תובנה חשובה למפתחי למידה פרונטליים ומתוקשבים כאחד.