הכנס Online Berlin Educa, הנערך בכל חודש דצמבר בברלין מזה קרוב ל- 20 שנה, מהווה נקודת מפגש ודיון לעוסקים בלמידה מתוקשבת בעולם. את הכנס פוקדים מידי שנה כ 2,500 משתתפים מלמעלה מ- 90 מדינות. סיכום שלושת ימי הכנס מאפשר הצצה חטופה למגמות, כלים, שיטות ואנשים המעצבים את עולם הלמידה המתוקשבת 2013.

Big Data. מונח חדש יחסית המתייחס ליכולת שלנו לעבד כמויות אדירות של מידע ולהסיק מסקנות או להפיק לקחים בהתאם. Viktor Mayer-Schönberger, מחבר אחד הספרים המובילים בתחום, טוען כי שני תחומים עומדים להיות מושפעים בצורה משמעותית מיכולות אלו: בריאות וחינוך.הוא משווה את הנושא למצלמת Lytro, המאפשרת לבחור את המיקוד בתמונה לאחר שזו צולמה, כך לאחר איסוף כמות גדולה של מידע על תופעה מסוימת ניתן להחליט איפה מתמקדים, איזה שאלה לשאול ואילו קשרים ניתן לאתר בין המרכיבים של התופעה. עיקר הפעילות הנה איסוף סיסטמתי של מידע גולמי ומציאת קשרים (קורלציות) בין משתנים שונים. כיום מידע בדבר פעילויות למידה נאסף הכמויות אדירות בתוך מערכות ניהול למידה (LMS), אתרים או אפליקציות ללמידה וכן במסגרת המילה החמה ביותר בלמידה מתוקשבת כיום, MOOC (Massive Open Online Course), אליה אתייחס בהמשך. 
דוגמא ליישום: לאחר מבחן מסוים נעקוב אחר נכשלים בנושא או שאלה מסוימת. ננסה למצוא קורלציה בין פעילויות לימוד שבצעו בהמשך לבין ציון עובר במבחן חוזר. נוכל להסיק כי לימוד פריט מסוים מסייע להבין תוכן שלא הובן במקור. נוכל לטעון כי על מנת לעבור את המבחן המקורי יש ללמוד ראשית תוכן זה. כאשר מדובר במאות אלפי רשומות תקפות המסקנות שלנו עולה. 

Massive Online Open Courses) MOOCs).
זהו בלי ספק הטרנד החם ביותר היום בתחום הלמידה המתוקשבת באקדמיה, אולי בכלל. מדובר במהפכה מבחינת הנגשת וחווית ההשכלה הגבוהה בעולם. קורסים אקדמיים מלאים פתוחים לחלוטין בהם מרצים טובי המרצים. הקורס מנוהל בפלטפורמה ייעודית ומכיל לרוב פרטי למידה עשירים במדיה וכן מערך הערכה עצמית. על הרעיון והיישום ניתן ללמוד בצורה משכנעת מפי פרופ' דפנה קולר מאונ' סטנפורד (ישראלית לשעבר) העומדת מאחורי מיזם ה MOOC הגדול בעולם: Coursera.
לצד העניין העצום התופעה וכניסתם של עוד ועוד מוסדות לתחום כמפיקי  MOOCs, קיימת ביקורת נוקבת על המגמה הטוענת כי מדובר בזילות המוסד האקדמי והלמידה בכלל.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של MOOCs הנה הפער בין הנרשמים (אלפים – עשרות אלפים) לכל קורס לבין כמות המסיימים המזערית (שברירי אחוז לעומת הנרשמים). המחקר מלמד כי למרות כוונת המקור להנגיש למידה אקדמית באיכות גבוהה לכול, בפועל עיקר הנרשמים הנם אנשים בעלי תואר ראשון או שני המחפשים למידת העשרה בעיקר.
שאלת בסיס נוספת הנה תקפות הלמידה ב MOOC. האם מוסדות אקדמיים יכולים להתייחס לקורס פתוח כקורס לכול דבר המכנה נק' זכות למסיים? חשוב להבין כי ה MOOC מבוסס על תהליך הערכה עצמית בעיקרו וכי איכות הלמידה קשה מאוד לאבחון בשלב זה. למרות זאת ישנם מוסדות בארה"ב שכבר נותנות נק' זכות בעבור MOOC וזהו בלי ספק החשש הגדול ביותר של המתנגדים לתופעה: קיומה של אונ' ענק וירטואלית המתחרה בכול הממסד האקדמי באשר הוא.
לכול המעוניין להתנסות מומלץ להיכנס לאחת משתי הפלטפורמות המרכזיות: Courseraאו edX. תוכלו למצוא קורסים אקדמיים בכול נושא. כמו כן קיימים לא מעט MOOCs תוצרת כחול לבן מבית היצור של האונ' הפתוחה, אונ' תל אביב, אונ' העברית ועוד (כולם נמצאים ב Coursera).
ברמה האישית, אני נמנה על אלו הסבורים כי לעיננו מתהווה מהפכה אמיתית. ברגע שתיפתר בעיית ההערכה והתקפות (רק שאלה של זמן וטכנולוגיה) תיווצר האונ' הגדולה בעולם שתהווה מתחרה משמעותי לכול מוסד אקדמי בעולם. אם זה טוב או רע יחליט כול אחד בעצמו.

חדשנות בלמידה – School of Thoughts
חברת Pearson האמריקאית הציגה את חזון הלמידה העתידי שלה במסגרת פרויקט המכונה School of Thoughts. אנשי Pearson טוענים כי למידה משמעותית מושגת רק בתהליכי חקר אישי ומעורבות פיזית של הסטודנט\לומד. הם מדברים על המונח Learning 3.0 בו מתבצע חיבור בין שלוש דיסציפלינות: מדעי המוח, למידה, וטכנולוגיות למידה.
כדי להמחיש את החזון הפיקו סרטון המדבר בעד עצמו. מומלץ מאוד לצפות ולחשוב היכן ניתן ליישם את הרעיון כבר היום. למרות תצוגת הטכנולוגיה העתידית בסרטון היכולת ליישם את הרעיון אינה תלוית טכנולוגיה. כמו כן, הטכנולוגיה בסרטון לא כל כך עתידית כפי שנדמה. רוב הטכנולוגיות מתבססות על מערכות קיימות אם כי לא מסחריות עדיין.
עוד מונח שעלה לא אחת בכנס בהתייחס לחדשנות בלמידה הנו Flipped Classroom. הרעיון לפיו עיקר הלמידה מתבצע באופן עצמאי\קבוצתי מחוץ לכותלי בית הספר בעוד המפגש הפרונטאלי עם המורה מוקדש ל"הכנת שיעורי בית" עם התערבות לפי צורך של המורה. גם היקשר של למידה במסגרות תעשייתיות הוזכר המנוח לא אחת. הדוברים ייחסו לשיטה אפקטיביות גבוהה לצד מידת חדשנות רבה המקשה על הטמעה במרבית המוסדות.

Mobile Learning
זכיתי להשתתף בהרצאתו של Craig Weiss מהבולגרים הבולטים בתחום הלמידה המתוקשבת. Craig חשף את המגמות וההשפעות המרכזיות בלמידה באמצעות הנייד בשנים הקרובות. להלן תמצית ההרצאה שלו באנגלית:

• Phablets (a big phone or small tablet), we see them around more and more. Will have an impact of education as tablets are used extensively in education programs.
• HTML 5. All apps will run on all platforms when developed with HTML 5.
• TIN CAN API - will be a must for all learning apps and systems by the end of 2014.
• Games and Gamification apps. Must mature first. Will explode in 2015. Games for learning will look and feel more like games for fun.
• On off line sync ability - user works off line is pushed to the system (LMS or any other consolidator) once online. No need for internet conception in order to learn. A must in 2015
• Learning record store (LRS). New buzz word catching up quickly. Your data moves with you when changing systems, jobs, institutions and so on.
• Non touch systems (Kinect technology). Microsoft and Apple will introduce those in 2015 or before. Will change mobile experience significantly.
• Rapid technology. Create your own app.

פיתוח כישורים ואנשי מקצוע בתחום הלמידה
גם במקרה זה נפל בחלקי להשתתף בסדנה יוצאת דופן אותה הוביל Donald Taylor הבריטי. בקישור דברים שכתב על הסדנה שהעביר ואף תמונות מתוך הסדנה עצמה. הרעיון היה לאפשר לאנשי למידה לדון בשתי שאלות מהות בתחום:

1. מהם הכישורים הנדרשים מאיש למידה (L&D) כיום?
2. כיצד מכשירים אנשי מקצוע להשגת כישורים אלו?

הסדנה נערכה במתכונת World Cafe ההופכת פופולארית יותר ויותר בשנים האחרונות. מדובר במעין פורמט משודרג לדיוני שולחן עגול המוכרים לנו. בהחלט מאתגר ומהנה כאשר מדובר בחדר עם נציגים ממדינות ותרבויות שונות.
לכול ארגון או מוסד הדן בשאלות אלו מומלץ מאוד להעביר באופן פנימי את הסדנה. הפרטים כאמור בקישור המצורף. כמו כן כדאי בהיקשר זה להכיר שתי עבודות רחבות בהן התבצע ניסיון להגדיר את מדרג כשירויות של התחום:

• ASTD Competency Model 2013
• LPI Capability Map (דורש רישום)
  

למידה בתעשייה
במסגרת הכנס מתקיים ערוץ ייעודי המוקדש ללמידה בתעשייה. את הערוץ מובילים שלוש יועצים בכירים בתחום:  Charles Jennings,  Jay Cross and Laura Overton. מתוך שלל ההרצאות בחרתי להביא דברים של מנהלת ההדרכה ב Toyota Europe  וכן של יועץ ארגוני בחברת IBM.
טיוטה ספרו על סקר ארגוני מקיף בדבר צרכי וסגנונות למידה. הסקר הקיף את כול העובדים בארגון בפריסה עולמית וסיפק מידע על תרבות הלמידה, הכלים והאתגרים כפי שנתפסים ע"י הצרכן הסופי של מאמץ הלמידה בארגון. הממצאים המרכזיים מלמדים על תרבות למידה איתנה יותר ביחס למה שהניחו אנשי הלמידה קודם לכן. כמו כן הראה הסקר כי יש נכונות להשתמש בטכנולוגיה לצרכי למידה ללא קשר לגיל או וותק העובד. שיטת הלמידה המועדפת היא עדיין פנים אל פנים. הדוברת הסבירה זאת בשל הצורך לחוות את המוצרים (רכבים, חלקים, מערכות) בגוף ראשון.
חסמי הלמידה המרכזיים הנם העדר מכשירי קצה (Tablets בעיקר), היעדר מקום ייעודי ללמוד בסביבת העבודה (לרוב מוסכים). כמו כן מספר העובדים הוותיקים גדול משמעותית מהחדשים דבר המלמד על תהליך איבוד ידע וניסיון העומד לפקוד את החברה בשנים הקרובות. כמו כן העובדה כי רוב העובדים מעדיפים הכשרה פנים אל פנים מקשה על תהליכי הלמידה מבוססי טכנולוגיה בהם משקיעה החזרה משאבים רבים.
IBM ספרו על תהליך שיתוף בידע שהוטמע היטב בחברה. לדבריהם סקר של מקנסי חושף כי עובדי ידע מקדישים 30-50% מזמנם בחיפוש אחר ידע או מומחה בתחום מסוים. בחברה נוסד תהליך שיתוף ידע באמצעות קהילות לומדות. התהליך פורמאלי ומשפיע על דרוג העובד ועל התגמול השנתי שלו. הקהילות קמות ביוזמת העובדים על פלטפורמה ייעודית שהקימה החברה. קיימים כיום בחברה כ-1000 קהילות שונות. כול קהילה מוקמת ומנוהלת ע"י מוביל אחד. הנושא לא מנוהל בצורה מרוכזת כך שבהחלט יתכנו קהילות מקבילות אך לדברי החברה זהו נושא שולי להישג המרכזי שהפרויקט מניב. לדבריהם היתרון התחרותי שלהם וליכולת השרידות של החברה נתרמו בצורה משמעותית ע"י הפרויקט.
משפט יפה שמסכם את ההרצאה לדעתי: