אנו רואים מעט שילובים בין פיתוח מיומנויות לבין שימוש בטכנולוגיות למידה. חקר מקרה של טכנולוגית מובייל מאפשר הצצה להזדמנויות חדשות בפיתוח מיומנויות. בהרצאה מוקלטת שהעניק טוד זאגג מקבוצת מטריקס אצ'יבמנט גרופ בארה"ב לכמאה משתתפים בסוף החודש הקודם, במסגרת סדרת וובינרים של ה- ATD (לשעבר ה- ASTD ), הוצג פתרון למידה בנושא. זאגג הוא בעל רקע הן במכירות והן בהדרכה ומבקש לשלב את הידע הזה באמצעות טכנולוגיות למידה תומכות ביצועים. בוובינר הוצגה מתודת למידה מעניינת המשלבת מובייל ולמידה חברתית ומאפשרת למידה של מיומנויות רכות בסביבת העבודה. בעוד שרוב תוצרי הלמידה המתוקשבת בעולם הארגוני עוסקים בהעברת ידע, נראה שכניסתו של המובייל לשוק הלמידה יוצרת הזדמנויות מעניינות לשלב גם למידת מיומנויות. בוובינר הוצגה בה את התפיסה שעומדת מאחורי המתודה. התפיסה מסבירה כי בכל הארגונים ישנם אנשים שיודעים לבצע פרקטיקות של מיומנויות באופן מיטבי. לצידם נמצאים עובדים שאינם מפעילים את אותן פרקטיקות במיומנות המיטבית ולכן מונעים מהארגון להיות בשיא ביצועיו. כלומר, למרות שיש בארגון ידע בפרקטיקה המיטבית, אין 100% אפקטיביות בהעברת הידע הזה ולכן אין 100% אפקטיביות בביצועי העובדים. תפקיד ההדרכה הארגונית, באופן טבעי, להביא את כל העובדים למיטב הביצועים אך בפועל זה לא קורה. כל המחקרים בנושא (כולל כאלו שהדגמנו בניוזלטרים  שלנובעבר) מראים שהדרכה שאינה בסביבת העבודה ואינה מאפשרת תרגול שוטף ומתמיד, לא מצליחה להגיע לאותם 100% ביצועים שארגונים שואפים אליהם. חלק מהמחקרים מצביעים על בזבוז של 70% ממשאבי ההדרכה על ידע שלא מוטמע בסביבת העבודה ואנשי הדרכה רבים מסיימים את תהליך ההדרכה שלהם בתחושה שלא בטוח שמה שהם לימדו כרגע באמת ייושם בסביבת העבודה, ושאין להם שום מידע מוצק על יכולת ההשפעה שלהם על ביצועי העובד בסביבת העבודה. כך שלמעשה תהליכי למידה שאינם מתאימים את עצמם לתרגול ותגבור בסביבת העבודה משאירים את ההדרכה בארגון "תקועה" ומאפשרת לארגון לעבוד על איזשהו ממוצע ביצועים ולא על מלוא האפקטיביות שניתן.

המתודה שנותנת פתרון לזה ומופעלת במאות ארגונים, מנצלת את העובדה שבארגון יש פעמים רבות לפחות עובד מסוים אחד שמפעיל פרקטיקות עבודה במלוא האפקטיביות, כלומר עובד בשיטות הכי נכונות. הטכנולוגיה בנויה מסדרה של שאלות או תרחישים בוידאו. למשל, לקוח שכועס על שירות שקיבל, או עובד שמבקש לקיים שיחה עם המנהל שלו בסוגייה מסויימת. לאחר הופעת התרחיש, מופיעים בפני העובד קטעי וידאו של עובדים אחרים בחברה שהתמודדו עם הבעיה הזו, כפי שצילמו את עצמם נותנים מענה ישיר ואותנטי לאותה בעיה. כך העובד יכול לראות במובייל שלו את הפרקטיקה הטובה ביותר להתמודדות. כעת יכול העובד לתרגל על ידי כך שהוא מצלם את עצמו נותן מענה לסיטואציה והוא כמובן יכול להקליט את עצמו שוב ושוב מבצע את הפעולה. זהו למעשה תרגול מהיר, מחולק לתרחישים, שניתן לבצע אותו בקלות מכל טלפון, בכל מצב כולל בסביבת העבודה. הלמידה החברתית משתלבת היטב בכך שהעובדים מסריטים את עצמם מתמודדים עם הפרקטיקה. היא מעודדת תרגול וידאו של העובד עצמו וגם הוא יכול כמובן להעלות וידאו שלו מתמודד עם הנושא והכל דרך הטלפון.

לא בטוח שכולם צריכים להשתמש בטכנולוגיה, ולא כל פעם שיש טכנולוגיה חדשה אז כולם צריכים לאמץ אותה. זאגג מבהיר שהטכנולוגיה היא "כלי רכב" שיכול לאפשר לנו לצאת מהמקום התקוע הזה, אך טכנולוגיה שכזו לא מתאימה לכל ארגון ולא תמיד היא תהיה הפתרון. בארגונים מסוימים הטכנולוגיה יכולה להיות חבר טוב בדרך לשיפור ביצועים, בארגונים אחרים אותה טכנולוגיה יכולה להיות אויב. חשוב לצאת מהבנה שהטכנולוגיה לא תתאים לאימוץ בכל תנאי. הסיבות לאימוץ או אימוץ של טכנולוגיות בסביבת העבודה תלויה מעל לכל בתחושת העובד שהטכנולוגיה תורמת לעבודתו, בתרבות ובגיבוי בניהולי הניתנים לטכנולוגיה, בנוחות השימוש, בתחושת הביטחון או אי הביטחון של העובד שהטכנולוגיה מתעדת את הביצועים שלו בסביבת העבודה, כמו "אח גדול", ולא פחות מאלו, טכנולוגיה תאומץ או לא תאומץ לפי כמה היא מצליחה להיות צמודה לתהליכי העבודה של העובד ולכן נכונה לו לשימוש.

לצפייה בוובינר המוקלט והדגמה קצרה של המתודה ראו כאן.