|
||||
 |
||||
|
||||
|
מאת: ליאב גלאון וולק, מנהלת למידה הטכנולוגיה מתפתחת בקצב אדיר והאופן שבו הטכנולוגיה מסיעת ומשתלבת בתהליכי למידה תופס גם הוא תאוצה ומשנה פנים לאורך השנים. עולם הלמידה המתוקשבת צובר נתח הולך וגדל בהתפתחות ובתהליכי למידה של הילדים ושל של המבוגרים העובדים בארגונים. המומחים השונים בארץ ובעולם מזהים כיום 4 מגמות מרכזיות בתחום: 1. Going Mobileהמובייל (טאבלטים, סמארטפונים) הפך להיות חלק יומיומי מכלל תהליכי העבודה והחיים. ארגונים רבים בעולם כבר בונים כל תוצר למידה בהתאמה גם למובייל, בארגונים אחרים משולב המובייל ככלי אינטראקטיבי בתוך הכיתה, או כתומך ביצועים בסביבת העבודה. בשנים הראשונות לקיומם של הטלפון הסלולארי נעשו כל מיני ניסיונות לשלב אותו בתהליכי למידה וכולם נכשלו. ב- 5 השנים האחרונות התחלפה המגמה, עם כניסתם לתפוצה מסיבית של הטלפונים החכמים והטאבלטים. בארגונים רבים מי שיצר את הסחף היו העובדים עצמם, שהחלו להגיע לעבודה עם סמארטפונים וטאבלטים וביקשו להתחבר באמצעותם לתכנים ארגוניים. וכך, כפי שיותר ויותר עובדים מקבלים דוא"ל עבודה על הטלפון שלהם, כך יותר ויותר עובדים מקיימים תהליכי למידה מתוקשבים באמצעות המובייל שלהם (בעיקר טאבלטים). כניסת המובייל יצרה גם הזדמנויות חדשות בכיתה. לא עוד מליאה פסיבית שיושבת ומקשיבה למדריך או מרצה מדבר. כעת, כיתה היא רשת טלפונים שניתן להפעיל בו את הלומדים, לברר את דעתם, לייצר איתם אינטראקציות ולהפנות אותם למאגרי מידע תוך כדי התהליך הלימודי. כניסת המובייל לכיתות גם מאפשרת הרחבת הלמידה לעבר למידה חוץ כיתתית שלא חייבת להיות בתוך חדר סגור תוך ישיבה במבנה של שורות. נראה כי המובייל הוא לכן מהפכה כפולה, אחת ללמידה גמישה יותר בסביבת העבודה והשניה להגברת האינטראקציה ומעורבות הלומדים במרחב הכיתתי עצמו. אחד המונחים הארגוניים שהולכים ומתחזקים בשנים האחרונות הוא המונח BYOD – bring your own device. מאחורי המונח טמונה השקפה על אופן שילוב הטכנולוגיה בארגון. העובד הוא זה שמביא את המכשור הנייד ומתחבר באמצעותו למערכות הארגוניות. 2. מותק הלמידה התכווצה כיווץ הזמן- זוהי הכותרת למה שמתרחש אצל כולנו בעשור האחרון בכל מה שנוגע לצריכת תוכן ולזמן שאנו מוכנים ומסוגלים להקצות לצורך למידה. אליוט מאסי, אחד מהמומחים הגדולים בעולם ללמידה ארגונית, מתאר זאת כך: "כל מה שהסכמנו לעשות בעבר בשעה, אנחנו מוכנים היום לעשות רק ברבע שעה, אם פעם היה סרטון של עשר דקות שהסביר משהו, אנו רוצים אותו היום ב-2 דקות, ואם פעם היה קליפ קצבי שהסביר לנו משהו ב- 3 דקות, אנחנו מצפים שהוא יסתיים ב- 30 שניות. כל קבועי הזמן התכווצו בשנים האחרונות ואנו חשים זאת בהקשרים רבים הקשורים לצריכת תוכן. באופן טבעי הדבר משפיע גם על למידה. גם במרחב הכיתתי קשה יותר להחזיק לומדים ערניים ולא מוסחים במשך 45 או 90 דקות, ודאי נכון הדבר ללמידה מתוקשבת או למידה עצמית. בחודש שעבר זכה בנק הפועלים בפרס עולמי לחדשנות פורצת דרך לאחר שביצע מהלך מסיבי של בניית מאות פריטי למידה קיימים- לפורמט של עד 3 דקות למידה בכל פעם. בתחילת המאה היתה ציפייה שלומד ישב 30-60 דקות מול לומדה על מנת ללמוד, כיום רואים תהליכי למידה של עד 10 דקות, שהלומד יכול לקטוף ולצבור באופן גמיש יותר וקצר יותר. 3. למידה חברתית אחד המהפכים הגדולים שנוצרו בעידן האינטרנט הוא היותו איזור חברתי ושיתופי.. עד ימי האינטרנט היתה למידה עצמית מתרחשת ב"אופליין". מול חוברת, או ספר, או קלטת או תקליטור. הלמידה ברשת הופכת את ההזדמנות ללמידה עצמית, להיות למידה חברתית יותר, משתפת ומתייעצת. קהילות למידה והתיעצות, וקבוצות פייסבוק מחולקות לעולמות תוכן, כל אלו מתקיימים בחוץ באופן תוסס ודינאמי. היה ניתן לקוות שגם ברשת הפנים ארגונית יהיו קהילות למידה ושיח תוססות, כמו שיש בפורומים באתרי אינטרנט החיצוניים. אך בזמן שעובדים רבים בארגון פעילים מאוד בפרופיל שלהם ברשת החברתית, הם לא יבנו לעצמם פרופיל ברשת החברתית הארגונית. למרות הקמתם של פורטלים חברתיים בארגונים רבים לצרכי למידה שיתופית, יש מעט מאוד קהילות למידה חברתיות שפעילות בתהליכי למידה ארגוניים. רוב הארגונים בישראל וארגונים רבים בעולם לא אימצו את מהפכת ה"למידה החברתית" שצמחה במקביל לעליית הפייסבוק. כפי שכבר כתבנו בעבר, המומחים ממליצים היום להסתכל על קהילות למידה לא כקבוצה אחת ענקית שבה כולם ביחד אלא כקבוצות שיצרו אמון לפני כן, בין השאר באמצעות התיידדות במסגרות הפרונטליות. הם ממליצים להפעיל קבוצות למידה במהלכי הלמידה הפרונטליים ומשם לחבר אותם לקבוצות השתייכות שונות ששם אפשר להמשיך לעבוד ביחד. כיוון אחר הוא להכווין אנשים שיהיו מנטורים באמצעות מנגנונים של למידה חברתית או שילמדו משהו. נראה כי בעתיד אנחנו נמשיך לחפש עיצובים חדשים לאופן שבו אנו משתמשים בקהילות חברתיות, פחות במרחבים גדולים שכולם ביחד בהם כחבורה אחת גדולה, ויותר פורומים ממוקדים ומשולבים בתהליכי הלמידה הכוללים, שבעצם רואים בקהילות הללו הזדמנות לגרום לאנשים לעבוד ביחד. 4. מעבר ללמידה מתמדת- Life long learning מעבר לכל הבשורות הטכנולוגיות, יש בעולם טכנולוגיות הלמידה הזדמנות לחולל אצל כולנו מהפכה בהרגלי הלמידה. הלמידה המתוקשבת מביאה עימה הזדמנות להיות לומד מקוון, שמנצל את הטלפון ככלי ללמידה ואיתגור מתמידים. העובדה שלכל אחד מאיתנו יש הזדמנויות למידה בקצות האצבעות היא מהפכה אדירה ביכולת שלנו להיות לומדים כאלו. אמנם כניסת טכנולוגיות הלמידה הביאה לחסכון כספי אדיר בהוצאות על תהליכי למידה, ואפשרה לספק תכנים נגישים אינטראקטיביים וגמישים לסביבת העבודה, אך ברוב הארגונים הטכנולוגיה לא חוללה שינוי תרבותי באופן שבו אנחנו לומדים כמבוגרים. מחקרי מוח מהשנים האחרונות מחזקים את ההבנה שלמידה ואתגור אישי הם פעולות שכדאי להרבות בהם בכל גיל, וכל הזמן, כפי שהצגנו לאחרונה במאמר על גמישות המוח. חשוב שתהיה לכולנו תשוקה לרצות כל הזמן ללמוד משהו חדש. קפיצת המדרגה בנגישות של תוכן לימודי באינטרנט יכולה לאפשר לנו ללמוד משהו חדש ובמנות קטנות. אוניברסיטאות מקוונות (כמו למשל האקדמיה של קאהן) מציעות הזדמנויות למידה של מאות עולמות תוכן, מכל מכשיר נייד, תוך צריכה של פריטי וידאו קטנים וקצרים. מי היה מאמין לפני 10 שנים שכל אחד מאיתנו יוכל ללכת לחוף הים, להוציא טלפון וללמוד כל דבר שרק עולה על דעתו? הדור הצעיר גדל לתוך עולם שבו חלק מהלמידה מתרחשת באופן קבוע דרך הטלפון. אנחנו דור המבוגרים צריכים להרגיל את עצמנו להיות Life long learners , אנשים שרואים בטלפון שלהם כלי ללמידה אישית, במנות קטנות, לאורך החיים. זוהי המגמה החזקה מכל של עולם הלמידה המתוקשבת- ההזדמנות שהוא מייצרת בשינוי הרגלי הלמידה שלנו, לטובת למידה יעילה ומועילה יותר. |
||||
 |