השינויים התרבותיים והקוגניטיביים של השנים האחרונות מחייבים אותנו ללמידה קצרה במיוחד. Micro Learning  היא הדרך של אנשי ההדרכה להתאים את עצמם להתכווצות הזמנים. מאמר חדש שיצא החודש על ידי המגזין Learning Solutions  מסביר על המגמה החדשה.

זיכרון של דג
כל מי שמסתכל על דג באקווריום וצוחק על ה"זכרון בן ה- 9 שניות שיש לו" יופתע לשמוע שאותו דג כבר ניצח את בני האדם שתשומת הלב שלהם התכווצה בשנים האחרונות כבר ל- 8 שניות. בשנים האחרונות הכל מתכווץ, וכל מה שהסכמנו פעם לשמוע וללמוד במשך בשעה, הופך לקטע למידה של כמה דקות. מיקרו למידה מבקשת להתאים את עצמה לשינויים התרבותיים והקוגניטיביים הללו. למידה לינארית גודשת את הלומד וגורמת לו להצפה. חיתוך הלמידה לחלקים קטנים חיוניים ושלמים מאפשרים הבזקי תשומת לב קטנים יותר ומגדילים את הסיכוי שהלומד ילמד. חוקרי שוק העבודה מציינים כי דור ה- Y שנכנס לשוק העבודה, לא יכול להתרכז ולא יכול להניח את הטלפון, אך לא מדובר רק על הצעירים וזה לא עניין של גיל או דור שנקלט לסביבת העבודה. על פי המאמר, מדובר בשילוב של שינויים קוגנטיביים ותרבותיים. לפי מכון המחקר נילסן מבוגרים בגילאים 50-64 העלו את הצריכה שלהם בוידאו ב- 72% בשנה האחרונה. בסרטים מלפני 30-40 שנה אנחנו נראה "שוטים" וסצנות שייראו לנו ארוכים בצורה מגוחכת לעומת הטעם שלנו כיום.  הנחת העבודה של תעשיית הסרטים היתה שנדרשים 20 שניות רק כדי לעבד את התמונה בסצנה. הנחה זו אינה תקופה היום. כיצד כל זה משפיע על למידה ומה זה אומר על האסטרטגיות והטכניקות שבאמצעותם אנחנו מתאימים עצמנו לשינויים התרבותיים.

טרנד ה"מיקרו למידה"
מיקרו למידה, נאנו למידה, קפסולות למידה, כמוסות למידה, מצברי למידה... כל אלו מוגדרים כיחידות למידה קצרות וברות ספיגה. יחידות קצרות כאלו, מהירות וקטנות, יכולות לרוץ במכשור נייד: טלפונים, טאלבטים, מחשבים ניידים ולהופיע כסרטוני וידאו, בלוגים, משחקונים, קווזים וחידונים, סימולציות, פודקאסטים או אוסף שקפים.  למידה כיתתית הופכת לאור זה מוצר יקר שצורך זמן ושאי אפשר להפיק אותו במהירות לה זקוקים העובדים בסביבת העבודה. העובדים בארגונים נדרשים כעת למיומנויות דיגיטליות לצריכת תוכן לימודי, וגם מיונויות אלו משתנות כל הזמן. חברת דלוייט העריכה לאחרונה שלמיומנויות דיגיטליות יש אורך חיים של רק 2.5 שנים, בגלל השינויים התכופים במוצרים הדיגיטליים. סקר שנעשה בקרב 200 מיליון עובדים בשוק העבודה הדיגיטלי בארה"ב מגלה כי רק חלק קטן מחשיב את עצמו בעל מיומנות גבוהה, והעובדים בארגונים נעזרים אחד בשני כדי לעמוד בקצב ההתפתחויות. אולי החזון האמיתי של המיקרו למידה הוא לשלב עזרה הדדית של עובדים יחד עם יחידות לימוד דיגיטליות וקצרות.

אז איך עושים מיקרו למידה?
בונים הרבה יחידות קטנות, טקסטואליות או בוידאו. אוסף של יחידות כאלו יכולים לכסות נושא באופן הוליסטי כך שניתן לעבור עליהן באופן לינארי כמו בקורס מובנה. התוכן עצמו מזוקק מאוד, מתמקד רק בעיקר והופך להיו תחליף לקורסים ארוכים. התוכן קצר ולכן הוא מעורר ורלבנטי, ניתן גם להשתמש בו בדיוק כשצריך וכך הוא מועיל במצבי אמת יומיומיים בסביבת העבודה ואותה יחידת תוכן יכולה להיות גם לצרכי למידה וגם לצרכי תמיכת ביצועים. היחידות הקצרות גם מעלות הזדמנויות חדשות לזמן ועיתוי הלמידה. אולי אפשר ללמוד משהו בזמן ההמתנה לאוטובוס או בהפסקה כלשהי? ישנן חברות שמדברות על מיקרו למידה גם בזמן השהות בחדר השירותים..
הפקה של מיקרו- למידה נוחה מאוד גם לאנשי ההדרכה. יכולת הייצור וההפצה הופכת להיות מהירה הרבה יותר ומתאימה לעובדים חדשים וותיקים כאחד (על פי מומחים, גידול במהירות הייצור של 300%).  
אך מעל לכל אלו, כנראה שמיקרו למידה היא זו שמאפשרת יישום גבוה. מחקרים שבדקו את הקשר בין הדרכה בכיתה לבין שימור הידע בסביבת העבודה ויישומו, מראים כי מהשלב שבו למדת משהו בכיתה ועד השלב בו חזרת לסביבת העבודה שלך, כבר איבדת 90% ממה שלמדת בהדרכה. לכן, הדרך היחידה "להציל" את החומר היא להשתמש בו מהר. כאשר מדובר במיקרו למידה שנלמדה בסביבת העבודה, יש סיכוי ותקווה שיהיה שימוש מהיר בלמידה לטובת יישום. ישנם הטוענים ששימוש במיקרו למידה גורם ליישום של 4-5 נושאים מכל יחידת למידה. בנוסף, מיקרו למידה מגביר את הסיכוי שנשתמש בלמידה כמו בחדר כושר- משהו שעושים כל הזמן כדי לא לאבד את מה שנצבר. ככל שהיחידה קצרה יותר (בודאי וידאו) כך יגדלו כמות האנשים שיכנסו ויצפו עד הסוף. ככל שמדובר ביחידה ארוכה יותר, כך גדלה הנטישה של הלמידה כבר בשלב מוקדם של הסרטון. דר' ערן גל ציטט לאחרונה את אחד המנחים בכנס בינלאומי בברלין, (היועץ הבריטי בן בטס), שאמר שוידאו באורך 4 דקות משאיר משתמשים בדף 9 דקות ויותר (ממשיכים לענות על שאלות לאחר הצפייה בסרט). לעומת זאת אם הוידאו באורך 9 דקות, המשתמשים נוטשים לאחר 40 שניות.. אין הוכחה גדולה מזה להתאמה שאנו נדרשים לעשות לעידן של קוגניציה ותרבות חדשה.

לכניסה למאמר לחצו כאן (קריאת המאמר מחייבת רישום מוקדם)