הצטרפו למסע האנושי בן אלפי שנים אחר הידע והלמידה תוך שימוש בטכנולוגיה. החל מטכנולוגיות הפפירוס משנת 3400 לפנה"ס ועד לרובוטים ומדפסות תלת המימד שיעצבו את הלמידה שלנו בעתיד.

האנושות חיפשה תמיד אחר ידע. מציאתו של ידע חדש הובילה בדכ לשיתוף המוני ומשם לחיפוש אחר ההישג הבא. מאז החל התיעוד של ההיסטוריה (וכנראה גם לפני כן), תמיד חיפשנו דרכים לפענח את מסתרי היקום. כיצד התפתחה הלמידה לאורך ההתפתחות האנושית ומה טומן לנו העתיד?
אתר האינטרנט האוסטרלי  Open colleges פרסם לאחרונה את הרשימה  The Evolution of Learning Technologies . הרשימה בנויה בעצמה בצורה של מסע בזמן באמצעות מעלית, בעיצוב מושך עין. המסע נחלק ל- 6 תקופות. התקופה העתיקה (3400 לפנה"ס ועד בערך 0 לספירה) בוחנת את הטכנולוגיות בה השתמשו מצרים, יוונים וסינים על מנת לתעד ידע ולשתף בו.  במהלך  תקופה השניה בהיסטוריה, המציאו היוונים את ה"מחשב" הראשון. זהו למעשה המכשור האנלוגי הראשון המוכר לנו, שנועד לשמש לחישובים אסטרונומיים. ללא ספק זו היתה טכנולוגיה יציבה שלא קרסה אף פעם ולא נזקקה לעדכוני תוכנה.

בשנת 700 הופיעה עט הנוצה מתוך כנפיה של ציפור ואח"כ של ברבור ואף ינשוף, ו- 700 שנים אח"כ החלה המהפכה הגדולה באמת, מהפכת הדפוס. מהפכה זו אפשרה סוף סוף להפיץ רעיונות חינוכיים באופן מאסיבי ולראשונה להציע למידה בתפוצה גבוהה. התקופה השלישית, התקופה המודרנית המוקדמת ציינה את הולדתה של טכנולוגית למידה משמעותית במיוחד- העיפרון. זאת בזכות קצין בצבא נפוליאון שגילה שיטה חדשה לערבוב פחם בשנת 1795.  
פחות מ- 100 שנה לאחר מכן עם פרוץ המהפכה התעשייתית, החלו להיפתח בתי הספר במתכונות שונות עם יציאתם של ההורים ממשק הבית אל המפעלים.

המחשבון הראשון נולד ב- 1903 ביפן. מורים ותלמידים רבים ישתמשו במחשבונים מאז ועד היום. המחשב הראשון, זה שיש לו גם יכולות אחסון, נולד כמו המדינה שלנו ב- 1948. הוא תפס חדר שלם באוניברסיטת מנצ'סטר וכל זאת על מנת לזכור 32 מילים בלבד.

ב- 1968 נבנה לראשונה מה שהיום נקרא טאבלט. זאת בזכות ייצורו של מחשב נייד עם בטריה וצג צבעוני. הוא לא הפך למציאות ממשית אלא נשאר כתפיסה אך שימש השראה לכל עידן המחשבים שהגיע לאחריו. בשנות ה- 70 הצטרפה אפל למהפכת המחשוב והיתה גם בין הראשונות לייצר לומדות. בשנות ה- 80 כבר נכנסו מחשבי השולחן והפכו את התוכן שכל אחד כותב לתוכן דיגיטאלי.  בשנות ה- 90 הצטרפו המיכשורים הניידים. IBM יהיתה הראשונה לבנות ב- 1994 את הטלפון החכם הראשון, בעל מסך מגע, יכולת לקיים שיחות, להעביר טקסטים ופקסים. הוא כלל גם מחשבון, יומן ושעון עולמי.

שנת 1996 היא שנה דרמטית בתחום טכנולוגיות הלמידה. בינואר השיקו לארי פייג וסרגיי ברין, בזמן היותם סטודנטים, את "גוגל". בעיצוב פשוט מאוד הצליחו השניים להציג תוצאות חיפוש מבוססות רלבנטיות על פי כמות העמודים שמפנים ומופנים לאתר מקורי כלשהו.

ב- 2008 כבר פרץ המונח MOOC שמהווה עד היום דוגמה למהפכה חינוכית ולמידה מסיבית ופתוחה. 2,000 תלמידים מכל העולם הצטרפו לקורס מתוקשב חינם בנושא קישוריות הידע
2013 היתה אמורה להיות שנת הלידה של ה- google glass וסימלה את פריצת המחשוב הלביש. האפשרויות ללמידה תוך שימוש במשקפיים אלו הן אינסופיות, אך דאגתם של אנשים וממשלות גרמו לספקות רבים ולפני כמה שבועות הכריזה גוגל על ביטול המוצר הכה מדובר. עדין, גם ללא יציאתו של המוצר, טכנולוגיות המחשוב הלביש מעוררות התרגשות רבה לגבי משמעות הלמידה בעתיד.

לאן תיקח אותנו מעלית הזמן בעתיד?
האתר האוסטרלי מסמן 3 טכנולוגיות משמעותיות ללמידה של העתיד, האחת קשורה להשתלות מוח בשנת 2029, שיחליפו את עידן המחשוב הלביש שרק נפתח, באמצעות השתלות קבועות או זמניות בעיניים או באוזניים ויקימו ממשק ישיר עם המחשבים והאינטרנט, כמו גם האפשרות להקליט כל דבר שאנחנו רואים או שומעים. מדפסות התלת מימד (על פי תחזיות האתר בשנת 2059 למרות שאנו רואים אותן פורצות לחיינו כבר כעת) יאפשרו לכל אחד מאיתנו להדפיס כל דבר שעולה על דעתנו על פי מפרט שיופיע במחשב או יורד מהאינטרנט.

אחרונים חביבים המסע הארוך הם הרובוטים. יצורים אינטליגנטיים שיוכלו לרגוש ידע ומיומנות באמצעות הורדה מהאינטרנט. אלו יוכלו לדבר בשפות זרות, לנגן מוזיקה ולממש את הפוטנציאל של כח אחד מאיתנו באופן אוטומטי. מתי? על פי מעלית הזמן בסוף המאה הנוכחית. גם כאן יש מומחים הצופים שילובם של רובוטים הרבה יותר מוקדם.

המסע החוויתי במעלית הזמן, הוא לא רק שיעור מרתק בהיסטוריה, אלא מזכיר לנו את חשיבותן ונוכחותן של טכנולוגיות הלמידה ככלי להעצמה של ידע ומיומנויות. אנו נוטים להתייחס טכנולוגיות הלמידה כאל שיטה חדשה יחסית אך המבט והפרספקטיבה מציגים לנו כיצד הטכנולוגיות הלמידה היו שם מאז ומתמיד וליוו את הלומדים לאורך כל הדורות.