כל איש למידה שואף למצב כזה, וכל עובד בארגון אוהב את הסיטואציה הזו- להיות בשיא הביצוע ולהפעיל את המיומנויות השונות הנדרשות במשימה מסוימת באופן מיטבי וללא מאמץ.
איך מגיעים למצב כזה ואיך מזהים שה- flow  הוא ההזדמנות לקפיצת המדרגה הבאה בביצוע תפקודים שונים?
מצב ה- flow  מתאר מצב של מעורבות מלאה בפעילות מסוימת כאשר ביצוע המיומנויות הנדרשות נמצא בשיאו.  יש המכנים את המצב הזה גם – to be in the zone ("היה לי מצויין, הייתי ב- zone, הכל זרם טוב") כאנשי למידה, זהו המצב בו היינו רוצים שהלומד שלנו יגיע אליו. מודלים שלמים בפיתוח תכניות למידה עסוקים בניסוח הלומד בשיא התפקודים והמיונויות המצופים ממנו, זאת על מנת "לגזור אחורה" את תהליכי הלמידה שיביאו אותו לביצועים מיטביים אלו.  חווית ה-flow מתרחשת בצורות שונים לאנשים שונים. חלקם יחוו זאת בפעלות בפורטיבית, אחרים בזמן שהם כותבים משהו, מציירים, או מופיעים מול קהל..
ה-Flow (בעברית- זרימה) מתאר חוויה סובייקטיבית שיש בה קשב גבוה אך לא מאומץ. המונח נטבע על ידי מיהי צ'יקסנטמהיי, פרופסור לפסיכולוגיה חיובית.  הרעיון המתאר את המומחיות הרבה מה מבוצע הפעולה נדמה לחווית זרימה בה אדם הופך להיות חלק מהפעולה שהוא מבצע, כאילו הפועל והפעולה הפכו לאחד. במצב הזרימה הפעולה מבוצעת כמיטב יכולתו של האדם ללא הפעלה של מאמץ תוך ריכוז והתמקדות. חווית הזרימה מהנה ומענגת בזכות עצמה ובעקבות זאת ניתן לתאר אותה כדוגמה אידיאלית למוטיבציה פנימית‏, הרצון האישי להרגיש בשיא ביצועים ללא מאמץ גדול מדי.

כיצד מורגשת חווית ה- flow?

• התחושה היא שהאתגר ברור וניתן להשגה באמצעות המיומנויות שיש לי
• תחושה של שליטה על התוצאה של הפעילות
• תשומת לב וריכוז מלאים
• החוויה היא מתגמלת (תחושת מוטיבציה פנימית)
• תחושה שלווה, ללא מודעות עצמית גבוהה
• אין תחושת זמן- ככ מרוכזים עד שמאבדים את תחושת הזמן, והזמן רץ
• יש משוב מיידי שמחזק את העובדה שהמיומנויות הן בשיאן

מה ההבדל בין חווית זרימה שכזו לבין התמודדות עם אתגר לימודי מן השורה? החוויה של הזרימה נוצרת רק כשהאדם מרגיש שההזדמנות לפעולה הגלומה בפעילות תואמת את יכולותיו או כישוריו‏, זוהי סיטואציה הפוכה מהמצבים המאפיינים תהליכי למידה רבים או התמודדות עם משהו חדש. אז, הפעולה מציבה בפני האדם אתגר קשה מדי ביחס ליכולתו ואז הוא מפתח תחושת תסכול, דאגה וחרדה.

איך מגיעים ל- flow?

דרך אחת להגיע למצב של  flow הוא התמודדות עם משימה בעלת מטרות ברורות. כזו שניתן להגדיר תגובות ברורות שהיינו רוצים שיתרחשו כתוצאה מאותה פעולה. מי שנדרש לבצע את הפעולה חש שהיא נמצאת בטווח המיומנויות שלו והוא יכול לעשות אותה "על אוטומט" תוך תחושת הנאה.

דרך שניה, ומומלצת יותר מבחינת תהליכי למידה, היא כזו בה התחושה לגבי האתגר הוא ש"אפשר כמעט לעבור אותו". כלומר, הלומד נדרש להעמיד רמת מיומנויות בשיא  חדש כדי להתגבר על האתגר. במצב כזה האתגר מהווה "מגנט" ללמידה של מיומנויות חדשה או התמודדות עם אתגרים גדולים יותר.

במילים אחרות, flow  יכול להתרחש מול אתגר "קטן מדי", אך יכול להיות הזדמנות ללמידה או שכלול של מיומנות כאשר האתגר "גדול מדי"

כיצד מיישמים flow בתהליכי למידה ובסביבת העבודה?

1. Overlearning- הגעה ל- flow מחייבת הרבה מאוד תרגול. מאידך תחושת ההתמחות שנוצרת בסוף מחזקת מאוד את הבטחון להמשיך ללמוד ולהצטיין. לכן "לימוד יתר" של מיומנות או תפיסה מסויימת יכולה לעזור לאנשים לחוש flow
2. מתיחה קלה של האתגר מעבר לסדרת היכולות של לומד מסייעת לו בחווית ה- flow האידיאלית- כאשר הלומד חש שליטה בתהליך אבל בפועל משפר ביצועים כי האתגר היה קצת יותר גדול מהקודם בו כבר התמחה.
3. בסביבת העבודה ה- flow  יכול להתרחש בעיקר אם מבקשים מהעובד לבצע משימה מאתגרת מסוימת תוך ריכוז ומיקוד מוחלט בה. מנהל שיתן לעובד שלו משימה כזו, יוכל לעזור לו לעבור חוויה מעוררת ולהפגין תחושת מסוגלות מירבית.

ההזדמנות שב- flow

כאמור, התחושה הסוביקטיבית של flow היא תחושת הנאה ורבים "מתמכרים" אליה, אך כאנשי למידה אנו יודעים שה- flow הוא זרז חזק לתהליכי למידה. ה- Flow- משפר ביצועים, כי  עצם הפעולה החוזרת ונשנית באתגר מסויים משכללת עוד עוד את המיומניויות הקשורות אליו. בנוסף לכך, הה –flow גם הזדמנות מוטביציונית ממדרגה ראשונה  להוביל ללמידה ופיתוח מיומנויות נוסף. לומד שחש שהפעולה של השגת flow היא אינדיקציה להתמחות במיומנות זו, יעורר אצל עצמו את  הצורך האנושי הטבעי לחפש אתגר חדש ולאתר את הידע וההזדמנויות הנדרשות כדי להשתפר להתמחות הבאה.

מתי אנחנו מחמיצים את ההזדמנות שב- flow

מצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות, יכולה להתעורר תחושת שעמום שתלך ותגבר. משום שתחושת הזרימה כה מהנה ישנה נטייה לחזור על הפעולות שמעוררות תחושה זו. אלא שאז העניין בפעילות מסוימת דועך בעקבות חזרתיות ומסיבה זו ההנאה עלולה להפוך לשעמום. מי שמפספס את ההזדמנות שב- flow הוא מי שלא מאפשר לחווית הזרימה להניע אותו לשפר את מיומנויותיו ולהרחיב את כישוריו, ומעדיף להישאר באיזור הנוח של flow.