ניוזלטר מארס 2016  
התאמת קשב וריכוז
מאת: דורית דאום, יועצת למידה

מחקרים  מצביעים על כך שהתאמת למידה על פי יכולות הקשב על הלומד יגדילו את אפקטיביות הלמידה הכוללת. ניתוח יכולות הקשב של לומדים יסייעו לנו להתייחס לקשב כמפתח ללמידה אפקטיבית. הרצאה של לילך שלו מבורך, ראש מעבדת הקשב באוניברסיטת תל אביב, הבוחנת את יכולות האימון הקשבי שלנו מלמדת אותנו רבות על עולם הקשב והקשר שלו לתהליכי הוראה ולמידה.

נקודת המוצא שמערכת הקשב היא רב ממדית. זה לא מבנה חד ממדי, עם אספקט אחד שקובע את כל תפקודי הקשב שלנו. מודלים רב מימדים של קשב מנסים להתייחס לזה בצורה רחבה יותר ומפורטת יותר. ישנם 4 היבטים שונים של קשב:

  1. קשב מתמשך - sustained attention - לשמר קשב לאורך זמן on task (המחקרים שמוצגים בהמשך מתייחסים למצב קשב זה)
  2. Selective attention - מיקוד קשב באיזור מצומצם של השדה התפיסתי ולעכב גירויים אחרים גם הם סמוכים
  3. Orienting of attention - הפניית קשב - היכולת למקם קשב בשדה התפיסתי שלנו, לנתק אותו לעבור לגירוי הבא
  4. בקרת קשב - ניהול קשב רמה הניהולית- נקודת המפגש היחידה שמתייחסת לחשיבה ורמות חשיבה.

מורכב מאוד להעריך תפקודי קשב ולבחון את היכולת שלנו לשבת ולהקשיב לרצף של תכנים אך ניתן לבנות לכל לומד פרופיל קשבי אישי, כדי לקדם את היכולת של כולנו לעודד ולאפשר תהליכי למידה יעילים.
הקשב הוא דוגמה להבדלים הבינאישיים הגדולים שיש ביננו ושאם לא ניקח אותם בחשבון נפגע ביעילות הלמידה.

יותר ויותר חוקרים מתענינים באפקט של קשב הלמידה. הן אצל הלומד הרגיל וגם על קבוצות שמתאפיינות בקשיי קשב. היכולת למקד קשב נחשב לאחד המנבאים הכי משמעותיים ביכולת הילד לרכוש יכולת כתיבה ושלבים ראשוניים של קריאה, זה חוצה את הגיל הצעיר ויש מעורבות של תפקודי קשב גם אצל לומדים מיומנים. אחד הקשיים שאנחנו שומעים עליהם יותר ויותר הוא בתחום הלמידה מתוקשבת- הלומד קורא איזשהו טקסט ולמרות שהוא קורא את הטקסט וקורא את המילים, הוא בשלב מסויים עוצר ומבין שהוא לא מבין מה הוא קורא. כשמדובר בלמידה אינטרנטית זה קורה בשכיחות יותר גבוהה ללומדים רגילים ומיומנים. במהלך הקריאה אנחנו נודדים למחוזות אחרים- או בזמן שאנחנו מתמקדים בטקסט או בגלל גירוי חזותי אחר. הסיטואציה הזו נקראת mindless reading – קוראים אך לא מקשיבים לטקסט. באופן טבעי מצב כזה פוגע ביכולת שלנו ללמוד. אם נצליח לזהות את המצבים שבהם יש את הנדידה ולתת התראה ללומד שלנו או שנוכל להתאים את הטקסט לצרכי הלומד- יכולים אולי לצמצם את התופעה וכך לשפר את הלמידה.

בהרצאה הוצגו כמה מחקרים המצביעים על ההתאמה שניתן לבצע על מנת להבטיח קשב ולמידה.
מחקר שנעשה באוניברסיטת סנטפורד הציג סטודנטים שלקחו יחידת לימוד קצרה בסטטיסטיקה בת 20 דקות וידאו- אותה חילקו ל- 4 יחידות קצרות של 5 דקות. לאחר מכן כל הקבוצות ביצעו מבחן. אחד הממצאים שנחשפו במחקר, הוא שעצם קיומו של מבחן שיפר את הקשב של הלומדים. נצפתה ירידה בזליגה ובנדידה של הלומדים ושיפור ביצועים במבחן עצמו, הלומדים גם גם עסקו יותר בכתיבה תוך כדי צפיה בודאו כאשר ידעו שיהיה מבחן. כלומר, מבחן גורם לנו להיות ממוקדים להיות בשיעור ולכן מומלץ שתלמידים עם בעיות קשב ידעו שיש מבחן לאחר תהליך הלמידה.

מחקר אחר בחן קריאת טקסטים בקרב תלמידי תיכון. קבוצה אחת קראה טקסטים במסך מחשב רגיל וקבוצה שניה קראה את הטקסט מהדפסה רגילה. בין הקבוצות השונות יצרו הבדל נוסף. קבוצה אחת קראה את הטקסט בריווח רגיל בין השורות וקבוצה אחרת קראה אותו ברווח כפול בין שורות ובין מילים. המחקר בוצע על קבוצות עם ובלי הפרעות קשב. המחקר הראה שלומדים בעלי יכולת קשב מתמשך הפיקו את התשובות הנכונות ביותר כאשר קראו טקסט בריווח רגיל במחשב. אנשים שהיו בינוניים ונמוכים בקשב מתמשך, תנאי הלמידה הטובים ביותר היו עם טקסט שהוצג על גבי מחשב אבל עם ריווח כפול. ניתן ללמוד מכאן שכשאנחנו לא קשובים, אנחנו זקוקים יותר לטקסט מובחן. ריווח יוצר קשב. מה שניתן ללמוד ממחקרים אלו זה שהיכולת שלנו לעזור ולשפר את ההפקה והמשמעות שהלומד יכול להוציא היא פונקציה של התאמת מאפייני טקסט ודרכי הוראה תוך התאמה לאותו פרופיל קשבי של הלומד. הדבר רלבנטי לא רק לאוכלוסיות מיוחדות אלא גם ללומד הרגיל.