אנו נוטים לייחס ללמידה ובניית זכרון כמשהו הדורש עבודה ומאמץ רבים, אך זכרונות רבים שלנו נוצרים מעצמם באופן עקיף ומשתמע.
יעל רגב, יועצת למידה
כל תלמיד ידע לספר שלפעמים נדרשים עבודה ומאמץ רבים כדי להצליח לזכור משהו. כאשר אנחנו לומדים למבחן גדול, אנחנו עשויים להידרש לשעות של חזרה על החומר. לעומת זאת, אירועים אחרים, פרטים והתנסויות אחרות שלנו נכנסים לזכרון עם מעט מאמץ או ללא מאמץ בכלל. למשל, בדרך לכיתה אנחנו עשויים לשמוע שיר פופ כלשהו ברדיו וכמה ימים לאחר מכן עדין נמצא עצמנו מזמזמים את אותה מנגינה. מה ההבדל בעצם בין אותם הדברים ש"קל לזכור" לעומת אלו ש"קשה לזכור"?

על Explicit Memory ו  Implicit Memory

כדי להבין זאת חשוב לעשות את האבחנה בין שני סוגי זכרון: הזכרון המפורש הברור, הגלוי לעין שנקרא - Explicit Memory המייצג את המידע שאנחנו מעבדים באופן מודע על מנת שייזכר. לצידו, המידע שאנו זוכרים ללא מודעות וללא מאמץ, הנקרא Implicit Memory. כאנשי למידה אנו עוסקים רבות בבניית ה- Explicit Memory, אך לצד זה לא מעט חוקרים מגלים עניין הולך וגובר בהבנת "ההגיון" שמאחורי implicit memory ואיך הוא משפיע על הידע שלנו וההתנהגות שלנו.

Explicit Memory

כאשר אנחנו מנסים לזכור משהו בכוונה (כמו נוסחה, רשימה של תאריכים היסטוריים), המידע נאגר ב- Explicit Memory. אנחנו משתמשים בזכרון כזה כל יום: לזכור מידע למבחן, או לזכור מתי קבענו תור אצל הרופא וכד'. הזכרון הזה נקרא גם "זכרון דקלרטיבי" כי מ שמאפיין אותו זה היכולת שלנו אופן קבוע לשלוף אותו להסביר אותו. משימות אופייניות לזכרון זה: מה למדנו בשיעור מסויים, מה מספר הטלפון של מישהו, מה שמו של נשיא המדינ, באיזה שעה הסרט היום, כיצד לכתוב נייר מחקר המבוסס על הידע הקודם שלנו ועוד.
בד"כ נראה שני סוגים של זכרונות דקלרטיביים:
זכרון אפיזודי- זכרונות של אירועים מסויימים כמו: מה עשינו אתמול? מההיה מבסיבת סוף שנה שלי?
זכרון סמנטי  זכרון של עובדות, תפיסות, שמות ומידע אחר

Implicit Memory

כאן יכנסו דברים שאנחנו לא בהכרח רוצים לזכור אותם, אבל הם שם. הזכרון הזה הוא גם לא מודע וגם לא מכוון לזכור אותם בהכרח. מכנים אותו לעיתים כזכרון "לא דקלרטיבי" לאור חוסר היכולת להביא אותו למודעות באופן מכוון. זכרונות פרוצדוראליים הם דוגמאות מצויינות לכך, כלומר מצבים בהם צריך לבצע פעולה מסויימת, למשל זריקת כדורסל או הכנת כריך. אלו סוגים של  implicit memory    שאנחנו לא חייבים לשחזר באופן מודע. על אף שהם לא מתעוררים בהכרח באופן מודע, הם כמובן עדין משפיעים מאוד על ההתנהגות שלנו במשימות שונות. כך למשל כאשר שרים שיר מוכר, או מקלידים במחשב, או נוהגים ברכב, אפילו אחרי שלא עושים זאת במשך שנים, עדין ניתן לחזור ולבצע אותם ללא מאמץ.

רוצים להתנסות בדוגמה מהירה כדי לראות איזה זכרון שלכם קופץ קודם?

הקלידו במחשב את השורה שאתם קוראים עכשיו.
רוב הסיכויים שתוכלו לעשות זאת די מהר, מבלי לעצור ולשאול את עצמכם איפה כל נמצאת כל אות במקלדת. הפעולה מתבצעת מעצמה מעצם העובדה שהקלדנו את האותיות הללו פעמים רבות בעבר.
לעומת זאת אם המשימה היתה "תארו מהן האותיות במקלדת הנמצאות בשורה הגבוהה ביותר"
מעולם לא ישבנו ועסקנו באופן מכוון בסדר האותיות על המקלדת למרות שאנחנו מסוגלים להקליד מהר למדי.. לכאורה זה אותו מידע אך אחד מהם ידרוש מאיתנו מאמץ והשני "יתנגן מעצמו".

לקריאת המאמר לחצו כאן