כל מי שמבקש להיות יצירתי מוצא עצמו לעיתים "תקוע" בתוך הרעיון עליו הוא עובד ואותו הוא מכיר היטב. בשלב זה אנחנו מחפשים רעיונות חדשים לעשות את מה שאנחנו בנינו אחרת, טוב יותר, חדשני יותר, אך דוקא אז מתגלה האמת הקריטית לגבי עבודה יצירתית. הדרך לצאת מתקיעות איננה להסתכל אחרת על מה שאנחנו עושים אלא להסתכל אחרת על איך אנחנו מסתכלים.
יוצרים רבים מספרים על השיטות שלהם לשפר את היצירה שלהם. יש כותבים שמספרים שהם מקטינים את הטקסט שהם כתבו לפונט 8 (אותיות קטנות במיוחד) על מנת שיהיו חייבים לצמצם עיניים מול המילים ולקרוא אותן לאט ואחרת, ואז לראות מה ניתן לשפר בטקסט. יש סופרים שמספרים שהם מוסיפים דמות או מחלקים אחרת את הפסקאות ואז קוראים מחדש לראות אם הטקסט המחודש מציע להם רעיונות יצירתיים חדשים.

מאמר של הסופר והחוקר אוליבר ברוקמן מתאר את השלב הזה כסוג של "קללת מומחיות". אנחנו רואים את העולם ואת העבודה שלנו דרך אינספור עדשות משקפיים המקפלות בתוכן הנחות עבודה והרגלים קבועים על פיהם אנחנו רואים את העולם ולפיהם אנו פועלים, כל זאת באופן לא מודע. העדשות הללו הן אוטומטיות. זה נשמע תיאור ביקורתי של המצב אך למעשה כך זה גם צריך להיות. המוח שלנו מחווט לעבוד באוטומציה על כמה שיותר תהליכים כך שישתחררו לנו משאבים להתמודד עם הלא נודע. פילוסופים מתארים זאת כך: "הציבילזציה מתקדמת על ידי כך שהיא מרחיבה את כמות הפעולות שהיא מסוגלת לבצע מבלי שהיא צריכה לחשוב עליהן".
לא היינו יכולים לבצע פעולת יצירה כלשהי אם היינו צריכים לחשוב עליה באופן מודע בכל שלב. לא היינו יכולים לדבר באופן שוטף אם היינו צריכים לפצח בכל פעם מחדש, איך פותחים את הפה ואיך ממקמים את הלשון כדי ליצור מילים ולהשמיע קולות. הדחף שלנו לנהל פעולות ללא מודעות הוא ברכה כל עוד אנחנו מבקשים לבצע את הפעולות האלו שוב ושוב, בכל פעם באופן יעיל יותר. הקושי נוצר כאשר אנחנו נדרשים לחשוב על הדברים אחרת, כאשר אנו מגיעים לדרך ללא מוצא בעבודה היצירתית שלנו, או בחיים שלנו. במקרים האלו, נראה שהגישות הישנות לא מצליחות לעשות את העבודה.
לאורך השנים, חוקרים האירו מגוון של דרכים בהם התהליכים האוטומטיים פוגעים בנו. אחת הדוגמאות המפורסמות והמצחיקות ביותר היא בסרטון הגורילה המפורסם (לא מכירים? צפו בסרטון הקצר לפני המשך הקריאה, התרכזו בסרט וסיפרו את כמות מסירות הכדור).

בניסוי הגורילה, הציגו הפסיכולוגים כריסטופר שברי ודניאל סימסונס סרטון וידאו לאנשים וביקשו מהם לספור את כמות מסירות הכדור. חצי מהם לא הצליחו לראות שגורילה חוצה את המסך.... ישנן עוד דוגמאות רבות נוספות של קללת מומחיות שכזו. בכולן מתוארים מומחים שמתקשים לזהות בעיה שאדם רגיל מצליח לזהות, כי איבדו את היכולת לחוש כמה ידע מומחה הם כבר רכשו. במילים אחרות, בעבודה היצירתית שלנו יש הרבה גורילות שאנחנו לא רואים.
מרסל פרוסט אמר שמהלך האמיתי של גילוי אינו במציאת ארצות חדשות אלא בהתבוננות בהן באמצעות עיניים חדשות. כלומר מטרת המומחה בשלב זה היא לחוות חוויה של הרגשה לא מוכרת בסביבה מוכרת וכך לחשוף הזדמנויות ופתרונות שלא שמנו לב אליהם.

איך עושים את זה? מוח של מתחילים

מוח של מתחיל הוא מונח מהזן הבודהיסטי שמתאר את התפיסה הברורה שבה אנו חשים חופשיים מכל מחשבה שחשבנו על העולם ואז יכולים סוף סוף לראות מה יש שם באמת.
מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לשם זה "מניפולציה" על העולם. לנסות להחליף משקפיים ולראות את העולם אחרת. אנו מנסים לייצר היכרות מחודשת עם מה שיצרנו באמצעות שינוי פרספקטיבה כלשהי. טכניקה פשוטה אחת שמאפשרת לנו לשים חיץ כלשהו ביננו לבין הבעיה היא להיכנס לעמדת "מוח של מתחיל", ככל שרק ניתן.

מחקרים מצביעים כל כך שאנשים מדרגים רעיונות כיצירתיים יותר אם התיאור של הרעיון מתקיים במקום שונה מאוד, למשל בארץ אחרת.  הריחוק גורם להם להתבונן ברעיון ממבט על ולראות מה המאפיינים המרכזיים שלו. לעומת זאת, כאשר הרעיון תואר כמשהו ישים שאפשר לבצע כאן, הם שקעו מהר יותר לפרטים קטנים ולא רלבנטיים. לא בכדי אנשים מספרים שהם חשבו על רעיונות מצויינים בזמן טיסה ארוכה או בזמן שרכבו בפארק. המציאות מרוחקת וממבט אחר אפשר למצוא פתרון.

בוקרמן מציע לנו לנסות עם עצמנו כמה תהליכים כאלו של יצירת חיץ. ברמה התפיסתית של החיים שלנו, למשל: לחשוב על עצמנו מנקודת הסוף... הלוויה שלנו.. להיכנס לסימולציה שבה אנו מסכמים לעצמנו מתוך נקודה עתידית זו, מה באמת חשוב לנו, על איזה קרבות היה שווה להילחם, על מה נהיה גאים וממה נחוש מבוכה על כך שהקדשנו זמן יתר למשהו לא באמת חשוב. אפשרות אחרת המוצעת במאמר היא לייצר "החצנה" של מחשבות על ידי כתיבה שלהם כמו כותרות בעיתון. פעולות כאלו לא יגרמו בבת אחת לפריצת דרך אבל כניסה למצב מחשבתי של "אדם שלישי" ישחררו אחיזה בהנחות ישנות ויהוו פוטנציאל לתובנות חדשות.

בסופו של דבר, זה כמעט לא משנה מה הדרך שבחרנו לעצמנו לנקות הנחות ותפיסות קבועות שהיו לנו. מה שחשוב באמת, בעת ההתמודדות עם האתגר, זה לזכור שיש אפשרות כזו לפרוץ דרך. בפעם הבאה שתהיו בלחץ לחשוב על רעיון חדש תרגלו עם עצמכם פרקטיקה של  "מוח של מתחיל", ותזכו לראות את הגורילה ☺