ניוזלטר ספטמבר 2016  
משנה מקום- משנה למידה
מאת: אורית פרץ, Essence

אנו משתמשים רבות במונח "setting", כתיאור של הסביבה שבה מתבצעת הלמידה, אך שהכוונה האמיתית שלנו היא לכלל ההקשר והחוויה שעוטפת את תהליך הלמידה. הספר How We Learn  של Benedict Carey  בוחן את נושא ההקשר של הלמידה מזווית מענינת במיוחד. באחד מפרקי הספר מתוארים סדרת מחקרים מרתקת הבוחנת האם יש קשר בין המקום שבו למדתי למה אזכור מאותו שיעור? האם יש למנגינת רקע משמעות? אולי למה שאני רואה מסביבי בזמן הלמידה? מתברר שהבנה טובה יותר של השפעת ההקשר של הלמידה על הזכרון יכולה לסייע לכל אחד מאיתנו לזכור טוב יותר חומר חדש, ואם אנו אנשי הדרכה והנחיה, לעצב ביתר קלות setting תומך זכרון.

האם זה משנה איפה למדתי משהו?
Godden ו- Baddeley הם מהחוקרים היותר מוכרים בתחום של השפעת ההקשר על הזכרון ובפרט באשר למקום שבו בוצעה הלמידה, בזכות ניסוי הצוללנים שערכו. השניים לקחו 18 צוללנים וביקשו מהם ללמוד 36 מילים, כאשר הם כ-6 מטר תחת המים. לאחר מכן חילקו החוקרים את הצוללנים לשתי קבוצות. שעה לאחר מכן נבחנה קבוצה אחת על היבשה בעוד השאר נבחנו בתוך המים. שתי הקבוצות נבחנו באותו המבחן כמובן, אך הקבוצה שנבחנה במים זכרה 30% יותר מהקבוצה שנבחנה ביבשה.

האם זה משנה איזה מנגינה שמעתי כשלמדתי?
לא רק המקום משפיע על הלמידה. מחקר אחר שבוצע ב- 1985 על ידי הפסיכולוג סטיבן מ. סמית' לקח 100 סטודנטים לפסיכולוגיה וביקש מקבוצה אחת ללמוד בחדר שקט ומעוד שתי קבוצות שלמדו את אותו תוכן בחדר עם מוזיקה ברקע (בחדר אחד יצירת ג'ז ובשניה יצירה של מוצארט). כעבור יומיים נתבקשו להיבחן על הידע שלהם, ולראות האם יש חשיבות למה קורה ברקע בפעם הזו. כל קבוצה התחלקה לשלושה תתי-צוותים. כך למשל, לומדי הגאז התחלקו לצוות אחד שלמד עם מוזיקת ג'ז ונבחן עם אותה מוזיקה, צוות שני שלמד עם מוזיקת ג'ז ונבחן עם מוזיקה קלאסית ברקע, וצוות שלישי שלמד עם מוזיקת ג'ז ונבחן בחדר שקט.
בכל ניסוי כזה, אלו ששמרו על אותה סביבה ברקע בשתי הפעמים זכרו כפליים(!) מכל קומבינציה אחרת (מוזיקה אחרת, חדר שקט וכו).
אגב, בדירוג הפנימי בין המנגינות השונות, אלו שלמדו בחדר השקט זכרו פחות מאלו שלמדו עם מוזיקה, כל עוד שמרו על אותו מצב גם בזמן המבחן. אין הדבר אומר שלמידה בחדר שקט היא לא אפקטיבית, אלא הכרה בכך שנעימה מוזיקלית שנקלטת בזמן הלמידה היא רמז מצויין בזמן השליפה ומגבירה את האפשרות לזכור יותר חומר.

אז מה, תמיד ללמוד באותו מקום ובאותו מצב?
לא!
רק אם אנחנו יודעים שבפעם הבאה שבה נידרש לשלוף ידע נהיה במקום מסויים, יהיה טוב לחקות את ההקשר הזה מבעוד מועד. מורה או מדריך שיודעים באיזה כיתה יתבצע מבחן מסויים, כדאי שילמדו באותה כיתה את החומר הזה. בשאר המקרים, בדיוק ההפך. ההבנה של השפעת הקשר הלמידה על הזכרון שלנו מנחה אותנו דוקא לגוון ולהעשיר את מקומות ומצבי הלמידה שלנו. המחקרים מנחים אותנו שאם אנחנו לא יודעים איפה נידרש לבצע משהו בעתיד, כדאי שנגוון לעצמנו את הסביבות בהן אנחנו לומדים את אותו נושא.

משנה מקום- משנה זכרון
עד כמה שינוי פשוט במיקום משפיע ככלי עזר בשליפה של התוכן, ועד כמה גיוון המקומות משפיע על הזכרון שלנו?
באמצע שנות השבעים ביצעו פסיכולוגים ניסוי בו ביקשו מלומדים את אותו חומר פעמיים, בשני מקומות שונים. הם הציגו ללומדים 40 מילים אותם למדו פעמיים, בכל פעם 10 דקות, עם הפסקה של חצי יום בין האירועים. גם פה, נבדקו כל הקומבינציות הנוגעות למיקום. קבוצה אחת למדה בחדר סגור בשתי הפעמים, קבוצה שניה למדה בחדר עם חלון ונוף החוצה, בשתי הפעמים. שאר הקבוצות למדו פעמיים אך החליפו מיקום, כלומר למדו פעם אחת בחדר סגור ופעם שניה בחדר עם נוף וההפך. לאחר כל זה, נלקחו כל התלמידים לחדר חדש לגמרי שאף אחד לא היה בו לפני כן, ונבחנו על החומר.

אלו שלמדו בשני חדרים שונים, זכרו 40% יותר מאלו שלמדו פעמיים באותו מקום. כלומר הכח של אותו מקום תקף אם שם גם צריך להיזכר חומר, אבל אם צריך להיזכר בחומר במקום אחר לגמרי (מה שבדרך כלל קורה) אז דוקא הגיוון בסביבות מגדיל את הסיכוי לזכור. אחת האפשרוות לכך היא שגיוון המקומות גורם למוח לקודד את התוכן בשתי צורות קצת שונות שמעשירות את הקידוד ומחזקות אותו.

מחקר חדש יותר, מהעידן הדיגיטלי, ביקש מאנשים לצפות בקטעי וידאו. הנסיינים נחלקו לשתי קבוצות. הלומדים נדרשו ללמוד 20 מילים, 5 פעמים, 10 דקות כל פעם. המילים הופיעו על גבי הסרטונים, אחת כל פעם. בקבוצה אחת, בכל פעם שהופיעה מילה, היא הופיעה עם אותה תמונת רקע. בקבוצה השניה, המילים בכל פעם הופיעו עם רקע שונה. לאחר יומיים נבחנו הלומדים, ואלו שבסה"כ צפו ברקעים מגוונים למילים זכרו 60% יותר מהחומר מאלו שנשארו עם רקעים קבועים.

איך משנים מקום כדי לשנות למידה?
בניית ה- setting, הסביבה של הלמידה שלנו, היא משמעותית מאוד ליכולת שלנו לזכור. הדגמנו את נושא המקום או מוזיקת הרקע, אך אפשר להרחיב זאת לכלל הדברים שמשפיעים על ההקשר של הלמידה. המחקרים מראים שלא כך משנה מה אנחנו מגוונים בסביבה שלנו. אפשר ללמוד את החומר פעם אחת עם סיכום בפתקים ופעם אחרת בהקלדה. פעם בעמידה ובפעם בישיבה או בריצה על הליכון. כדאי לנו להחליף חדרים, ללמוד פעם בפארק, להחליף בתי קפה, לשים מנגינות שונות ברקע.  המטרה היא להעשיר את החוויה הכוללת של הלמידה כדי להגדיל את כמות הרמזים שיוכלו להפוך את התוכן הזה לנגיש יותר כאשר נצטרך אותו. אלו שמאמינים בלמידה תחת מבנה ומשמעת אחידים מפספסים את מה שהמוח באמת מבקש מאיתנו: להשכיל להפוך למידה לחוויה עשירה בכל החושים, לשבור הרגלים ומבנים קבועים של הלמידה ולהוליד תינוק עצמאי שיכול לעמוד בפני עצמו מול מצבים חדשים בזכות העושר שעל בסיסו הוא נוצר.