ניוזלטר ספטמבר 2016  
כיצד רובוטים יכולים להפוך אותנו לסקרנים יותר?
מאת: דורית דמתי, יועצת למידה

מה הופך אותנו לסקרנים?
ניסויים מראים שרובוטים יכולים להפוך אותנו לסקרנים יותר. בהרצאה שנשא דר' גורן גורדון בכנס Minducate  הוא הסביר והדגים את הניסויים העדכניים ביותר הבוחנים את הסיוע שרובוטים יכולים לספק לתהליכי למידה.
אין הרבה מחקרים על סקרנות ומוח, בין השאר משום שבסקרנות אי אפשר לחזור הרבה פעמים על אותו ניסוי ולכן קשה מאוד לסרוק סריקות מוח על סקרנות. ההגדרה המילולית של סקרנות היא הרצון הפנימי ללמוד כמה שיותר וההתנהגות הנלווית לו. כאשר שואלים אנשים הרבה שאלות ומבקשים מהם לציין מה סיקרן אותם ומה לא, תוך בדיקת פעילות אזורי המוח, האזורים הפעילים הם חלק ממערכת התגמולים שלנו. אנחנו סקרנים לגבי משהו שנחוש שנלמד ממנו ונתוגמל. ככל שאנו לומדים יותר, אנחנו ממשיכים לשאול שאלות, ואז משנים התנהגות ומגדילים את כמות הלמידה. את המודל הזה אפשר לתכנת. דר' גורדון מתאר עבודה מחקרית שבוצעה ב- MIT שבה תיכנתו את מודל הסקרנות והפכו רובוט להיות כזה שלומד על עצמו, ליתר דיוק, הפכו רובוט להיות רובוט סקרן. כיוון שגם רובוט אפשר לתגמל, ולמידה מתגמלת חדשה עבורו תשנה את ההתנהגות שלו בהתאם.

האם רובוט יכול ללמוד התנהגות חברתית?
בניסוי שבוצע ב- MIT לקחו רובוט שיודע לעשות פרצופים (שמח, עצוב, מפהק, בוכה, חושב וכד'). התגמול לרובוט בא לידי ביטוי בכמות האנשים שנשארים לידו בזמן פרצוף מסוים. מרגע שתוכנת לתגמול כזה, ככל שהוא מקבל יותר תשומת לב, כך הוא משפר את הפרצופים שלו ובוחר באלו שמשיגים את המטרה. התברר שבכי, הפרצוף העצוב, הוא זה שהשאיר אנשים למעלה מ- 30 שניות ליד הרובוט. כתוצאה מכך הרובוט בכה יותר ויותר. בהמשלה להתנהגות הורית או לימודית, הרובוט קיבל תגמול חיובי להתנהגות שלילית.

האם רובוט יכול לסייע להפוך לומד לסקרן יותר?
האם סקרנות מדבקת? מחקרים מראים על מבוגרים, וגם על מורה ותלמידים, שאם אחד מהם סקרן (המבוגר) אז זה מדבק את השאר וגם הם מסתקרנים. על ילדים קשה מאוד לבחון את זה, אבל מה קורה אם שמים רובוט יחד עם ילד? בניסוי שהוצג לקחו 34 ילדי בגילאים 3-5,  19 עם התפתחות נורמלית ו - 15 עם צרכים מיוחדים. הרובוטים במקרה הזה היוו סוג של עמיתים, חברים של הילדים. הם שולבו בכיתה עם הילדים ושיחקו איתם מול טבאלט. הילדים חולקו ל- 2 קבוצות.  בקבוצה אחת, הרובוט שילב בתגובות שלו משפטים סקרניים כמו  "הי יש פה משהו חדש בוא ננסה אותו" או "אני אוהב לטעות, זה בסדר, ככה אני לומד דברים חדשים". בקבוצה השניה הרובוט שיחק כרגיל, אך ללא המשפטים הסקרניים.  הניסוי הראה באופן ברור שילדים היו סקרנים אחרי שהם שיחקו עם הרובוט הסקרן.

איך יסייעו הרובוטים ללומדים בעתיד?
ההשלכות לתהליכי הלמידה הן עצומות, כי רובוט לא יכול רק ללמוד עם לומד למידה מותאמת אישית אלא גם להיות לגרום לו להיות סקרן יותר.
הפונציאל לסייע לתהליכי למידה של לומדים, גם בהתאמה האישית, גם בשימוש באסטרטגיות למידה מיטביות, גם ביכולת לייצר התנהגות חברתית וגם באפשרות לפתח את אצל הלומדים "growth mindset"  הוא גדול מאוד. לצד זה ניכר שיש עוד אתגרים בדרך. למשל, בניסויים שבוצעו הילדים השתעממו מהרובטים בשלב מסויים. כך שיש עוד מה ללמוד ולהתפתח על מנת לממש את פוטצניאל הלימודי שהרובוטים יביאו איתם.

סרטון קצר ומרתק של דר' גורן גורדון (בעברית)

מאמר נוסף בעברית