|
||||
 |
||||
|
||||
|
מאת: ורד זולר, יועצת למידה מכשיר זעיר שמורכב על הראש יכול לאמן את הפעילות המוחית שלנו, ולהבטיח שנזכור את מה שחשוב לנו. נשמע דמיוני? ניסויים ומבחנים מראים שכבר כיום באפשרותינו למקד את המוח שלנו ליצור זכרונות חזקים יותר. הרצאתו של דר' דניאל לוי בליל המדענים האחרון במרכז הבינתחומי המחישה עד כמה צפוי תחום חקר המוח להתפתח, לחדש ולהשפיע על תהליכי למידה אפקטיביים הלמידה שלנו כוללת שני תהליכים: האחד הוא תהליך של למידה (ידע חדש, חוויה חדשה וכד'). השני הוא תהליך של היזכרות, באמצעותו אנו נותנים ביטוי למה שלמדנו. התשתית המוחית של הזיכרון שמאפשרת לנו ללמוד מידע חדש גם עוזרת לנו לזכור אירועים שאנו חווים, ולכן אין הבדל בין למידה של נוסחה במתמטיקה ורצון להיזכר בה אח"כ למסיבה שהיינו בה ורוצים לספר עליה אח"כ. בין אירוע הלמידה ואירוע ההיזכרות יש תקופת ביניים, אך בתקופה הזו הזיכרון לא "יושב" במוח כמו ספר בספרייה. המוח הוא איבר בגוף כמו כל איבר אחר, וככזה גם הוא מורכב מתאים. התאים במח הם תאים מאוד מיוחדים כי הם "מדברים" אחד עם השני באמצעות אותות כימיכלים וחשמליים. המוח מסוגל להכיל מידע אדיר כי הוא כולל 80 מיליארד תאים כאלו, שעוסקים בחשיבה ובאפשרות של יצירת זכרונות, כאשר כל תא יכול ליצור עד 10,000 קשרים, כך שלמוח קיבולת עצומה לאחסון מידע, וזה מה שמאפשר לנו ללמוד עוד ועוד. אם כך, היכולת שלנו לחוות דברים והיכולת שלנו להיזכר באותם דברים מבוססים על העברת אותות בין התאים במוח באמצעות "שליחים כימיכלים" וזרם חשמלי. כדי שנזכור את מה שאנו לומדים וחווים, כל אותם התאים שפועלים צריכים ליצור קשרים חזקים ביניהם. אם הקשרים הללו מתחזקים מספיק, הם יהיו קיימים בצורה של זיכרון. במילים אחרות, הפירוש של זיכרון מבחינת המוח, הוא קיומם של חיבורים חזקים או מחודשים בין תאים שמרכיבים את המוח שלנו. זיכרון כזה לא יישמר אם לא הקשבנו או לא למדנו, או כל דבר אחר שבגללו הקשרים במוח לא התחברו באופן המיטבי. אם זכרונות הם תוצאה של עוצמת הקשר, והקשר עצמו הוא תוצר של זרם חשמלי, מתעוררת השאלה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לעצמנו לחזק את הזכרונות של מה שלמדנו? איך נוכל לחזק את הקשרים בין התאים שיאפשרו לנו לזכור מאוחר יותר את מה שלמדנו? כיוון שחיבורי המוח הם תוצר של זרמים חשמליים, ואם אנו יכולים למדוד את הפעילות החשמלית של המח, אז אולי ניתן גם לאמן את הפעילות הזו ולחזק אותה? תאי המוח "יורים" פולסים והפולסים הללו מתרחשים בקצב מסויים, הקצב עשוי להיות מהיר מאוד (100 יריות של פולסים בשניה אחת) ויכולים גם להיות איטיים הרבה יותר (בקצב של 4 פולסים בשניה בלבד). מחקרים גילו שמקצב איטי של 4 פולסים בשניה, הנקרא "מקצב תטא" מועיל מאוד לזיכרון ולהיזכרות. האם נוכל לאמן אנשים לחזק את גלי התטא שלהם אחרי שלמדו משהו? האם, אם רק נוכל להכניס את המוח למקצב הנכון, נוכל יעזור ליצירת זיכרון טוב יותר? השיטה לחיזוק גלי התטא נקראת נוירופידבק (משוב עצבי). נוירופידבק (באנגלית: Neurofeedback או NFB) הוא סוג של ביופידבק המודד את פעילות המוח בזמן אמת ומאפשר לאמן מטופל לשלוט בגלי המוח שלו, זאת באמצעות מתן משוב ("פידבק") חיובי עבור סוג רצוי של פעילות מוחית ומשוב שלילי על סוג פעילות שאינו רצוי. נוירופידבק מבוצע באמצעות מכשיר זעיר שנקרא muse שניתן לרכישה באינטרנט תמורת 250$. מדובר במכשיר שמרכיבים על הראש ומודדים באמצעותו את הפעילות החשמלית של המוח, ואף לתרגם פעילות זו לאותות. פעילות הנוירופידבק עוזרת לנו לזהות את המצב שבו המוח שלנו נמצא, ועל בסיס זה, לנסות להתמקד באפשרות לחזק גלי מוח מסויימים בתדר המתאים לצורך בניית זכרון חזק. שני מבחנים המדגימים את השפעת חיזוק גלי תטא על זכרון של ידע בוצעו לאחרונה. במבחן אחד, ביקשו נבדקים להסתכל על 30 תמונות של חפצים שונים ואז נתבקשו לציין את כל 30 החפצים הללו, בשלוש פעימות זמן: טווח מיידי, יום למחרת ושבוע לאחר מכן. חלק מהנבחנים עברו תהליך של חיזוק גלי התטא והם זכרו הרבה יותר טוב מהנבחנים שלא עשו דבר, או נבחנים שחיזקו אצלם גל במקצב אחר (מקצב בטא). במבחן אחר, ביקשו מנבדקים לבצע פעולה תנועה מסויימת עם האצבעות הדומה לפריטה על גיטרה. גם בניסוי הזה, ההשפעה של חיזוק גלי התטא על הזכרון הוכיחה את עצמה, ונבחנים אלו ביצעו את המיומנות בצורה טובה יותר מאשר נבחנים אחרים. מתוך הרצאתו של דר' דניאל לוי: "כיוונון מוחי- המפתח ללמידה מועילה יותר", בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, המרכז הבינתחומי.ההרצאה הוצגה בליל המדענים של המרכז הבינתחומי |
||||
 |