ניוזלטר ינואר 2017  
חושבים שאתם זוכרים? נסו שוב!
מאת: טלי גזית אל-בחר, מנהלת מו"פ

בחודש אוקטובר 2016 התקיים כנס נוירופדגוגיה במכללת אחווה בו הושק המרכז לנוירופדגוגיה במכללה. אחת מההרצאות במליאה היתה הרצאתה המרתקת של דר' ענבל גושן, חוקרת מוח מהאוניברסיטה העברית בירושלים שברזומה שלה לא מעט מאמרים פורצי דרך. את ההרצאה שלה היא התחילה באמירה "אתם לא זוכרים כלום, תאמינו לי שאתם לא זוכרים כלום מתחת לגיל 5 ואם אתם חושבים שאתם זוכרים זה כי ראיתם משהו באלבום תמונות והשתכנעתם שזה הזכרון שלכם. אני יודעת, אני הולכת להגיד לכם הרבה דברים מרגיזים על הזיכרון שלכם ושלי".
מי שעוקב אחר המחקרים העדכניים בעולם המוח ומדעי הלמידה בוודאי קרא על חשיבות השכיחה בתהליכי זיכרון. דר גושן מסכמת את 3 העקרונות בהבנה של הזכרון שלנו:
  • אנחנו לא יכולים לזכור הכל. המוח שלנו עושה סלקציה קפדנית למה שהוא בוחר לזכור ומה שהוא בוחר לשכוח.
  • לא כל מה שאנחנו זוכרים באמת קרה.
  • ככל שנשלוף יותר הזכרון שלנו יהיה פחות מדויק. כלומר בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו הזכרון שלנו מתעצב מחדש.

המדע מעיד כי מנגנוני המוח שלנו ביודעין מוחקים זכרונות כדי לפנות מקום לזכרונות חדשים. עד פה המוכר והידוע. החידוש העיקרי בהרצאתה של גושן היתה התובנה ממחקר חדש, בן שנה, שמסביר מדוע אין לנו זכרונות מגיל הילדות. המונח הוא Childhood Amnesia , אמנזיה של גיל הילדות והוא מתאר את המנגנון המוחי שמוחק את הזכרונות בגיל הצעיר בשל הריבוי ביצירת קשרים חדשים במוח. בגיל צעיר יש צמיחה אינטנסיבית של תאים, נוצרים קשרים חדשים והזכרון הצעיר הולך לאיבוד. בגיל צעיר הילד סופג, לומד ולומד והמוח נאלץ למחוק זיכרונות כדי לאפשר מקום לזיכרונות בגיל מבוגר יותר. עוד הבנה קוגניטיבית מרתקת על גיל הילדות היא שלילדים בגיל צעיר יש זכרון לטווח קצר מצוין ואילו איכותו של הזכרון נפגעת ככל שאנחנו מתבגרים. לכן מהיום אנחנו יכולים להפסיק להתפעל מהילד הפרטי שלנו "שיש לו זכרון כזה טוב!! הוא פשוט מעולה במשחק הזכרון" ולהבין שזה לא הילד, זה המוח שלו, וככה זה בגיל הזה.

להרצאתה המלאה של ענבל גושן לחץ כאן.