ניוזלטר מארס 2017  
האם שקפי המצגת הופכים את הלומדים לטפשים ואת המרצים למשעממים?
מאת: דורית דאום, יועצת למידה בכירה

חוקרים ממליצים "להחרים" את מצגות ה- PowerPoint ככלי למידה ומסבירים מדוע האהדה של לומדים למצגות פוגעת בהם.

מדוע מצגת ה-PowerPoint היא שגיאה כה גדולהלתהליכי למידה?

האם מישהו מעלה על דעתו שמרצה שנכנס לאולם ההרצאות ומקריא את מה שכתוב בשקפי המצגת גורם ללומדים להיות חכמים יותר?
מאמר שפורסם בחודש האחרון, מצטרף לגל מאמרים המציעים "להחרים" את מצגות ה- PowerPoint  ככלי כיתתי במוסדות אקדמיים. המאמר מתמקד בעולם האקדמי אך תופעות דומות מתרחשות בכל מקום שבו משתמשים במצגות- החל ממורים בבית ספר ועד מנחים בלמידה ארגונית.
המאמר מכנה את המצגת "רעל" לתהליכי למידה. כותב המאמר מסביר שהמרצים רואים במצגת רק חלק מעזרי הלמידה, לצד הדרישה שלהם מהלומדים לקרוא את ספרי הקורס, להגיע לכיתה לדיונים, לרשום הערות ולבצע שיעורי בית.  אך זוהי הסתמכות לא סבירה והיא לא מתרחשת בפועל. כאשר קורס אקדמי מעוצב כל כולו סביב המצגות שלו, הוא משדר ללומדים מיתוס לפיו הם יוכלו להסתדר בקורס בזכות המצגות והמצגות הן אלו שיהפכו את הלומדים למיומנים ובעלי ידע, למרות שלא ביצעו תהליכים עמוקים של עיון בחומר ופתרון בעיות סביבו.

הסטודנטים אוהבים מצגות- למרות שהן לא מסייעות להם

אחת הבעיות שמנציחות את קיומן של מצגות כגורם מרכזי בקורסים אקדמיים הוא שהלומדים מאוד אוהבים מצגות. מחקר על מצגות הראה שלומדים מעדיפים מצגות על פני עזרי למידה אחרים (כמו שימוש בלוח, ויוגרף או עזרים אחרים). היה ניתן לצפות שהדבר מעיד על כך שמצגות משפרות אפקטיביות למידה ומכאן האהדה של הלומדים לשיטה זו. אך המחקר מראה שמצגת לא שינתה כלל את הציונים או את הזכרון של הלומדים מהלמידה של הקורסים. כלומר, עצם זה שלומדים אוהבים מצגת לא הופכת אותה לאפקטיבית יותר.

לעומת זאת, מחקר שמשווה בין הוראה עם מצגת להוראה בגישה של פתרון בעיות, שבה הלומדים מפתחים ידע ומיומנות באמצעות התמודדות עם אתגרים, מראה השפעה דומיננטית על אפקטיביות הלמידה לשיטת הלמידה הפעילה.

3 נזקים שמצגות מחוללות לתהליך למידה:

  1. שקפי מצגות מונעים חשיבה מורכבת. שקפים מעודדים מרצים להציג נושאים מורכבים באמצעות "תבליטים" (bullet points), משפטי סלוגן וייצוגים מופשטים. הכתיבה בשקפים לא מאפשרת ניתוח מעמיק של נושאים מורכבים ועמומים, כי כמעט בלתי אפשרי להציג תכנים כאלו על שקף. הדבר הזה יוצר אשלייה בקרב הלומדים של בהירות והבנה, שבעצם לא קיימים אצלם.

  2. כאשר קוראים את התוצרים של הלומדים (עבודה להגשה, מבחן), רואים עד כמה הקורס שמתבסס על שקפים הופך בעיני הלומדים לחזות הכל. מבחינת הלומדים, לא היה קורס, כל מה שהיה זה סדרת שקפים. מרצים טובים שמציעים תכנים מורכבים יותר, עמומים יותר- זוכים לביקורת וחוסר שביעות רצון מהלומדים ונחשבים ל "מרצים לא ברורים". מרצים שעובדים על שקפים גראפיים ללא תוכן, זוכים גם הם לקיתונות של ביקורת מהלומדים, כי המצגת שלהם דלה וחסרת תוכן ואי אפשר ללמוד ממנה.

  3. מצגות הפכו לייצוג של מערך הציפיות מהקורס. כאשר מרצה משתמש במצגת, הלומדים מצפים שהשקפים יכילו את המידע הנדרש לפרויקט, למבחן או למטלה. במצב כזה, לא ברור ללומדים מדוע הם צריכים לקרוא חומרים מעמיקים יותר או בכלל להגיע בכיתה אם אפשר להישאר בבית וללמוד את כל מה שכתוב במצגת? הרי מה שכתוב במצגת זה מה שצריך למבחן.

אם המצגות כה גרועות, מדוע הן כל פופולריות?
כותבי המאמר מסבירים שהסיבה שמצגות ממשיכות להיות לב התוכן של הקורסים האקדמיים נובעת מהאופן שבו מוסדות אקדמיים מודדים את עצמם בהקשרים של איכות הקורסים. רוב האוניברסיטאות מודדות את הלמידה ומכריעות לגבי איכות קורסים על סמך דיווחי שביעות הצרון של הלומדים. אך כידוע, שביעות הרצון לא מעידה על תוצאות הלמידה עצמה. כיוון שארגונים נוטים באופן טבעי להתמקד במה שהם מודדים, וכיוון שהתלמידים מדווחים על כך שהם אוהבים מצגות ומעוניינים בהן, המצגות נשארות. זאת ללא קשר לאפקטיביות הלימודית שלהן. בעוד שארגונים חותרים למדוד ולחפש את הקשר בין למידה לבין תוצאות ארגוניות, מוסדות אקדמיים נמנעים מבדיקות כאלו, למרות שיש מבחנים סטנדטיים שמאפשרים לבחון זאת. התנהלות המוסדות האקדמיים מנוגדת למדידה תוצאתית שמקיימים גופים אחרים כמו עסקים או ממשלות. ארגונים עסקיים מודדים מחזור או רווח, ממשלות מודדות אחוזי אבטלה או יצרנות, אתרי אינטרנט מודדים כמות כניסות. האם אוניברסטאות מודדות אפקטיביות של למידה?

מבחנים ומטלות הגשה מודדים לכאורה ידע ויכולות אך למידה היא שינוי בידע ומיומנויות לאורך זמן,  ולכן צריך למדוד אותה לאורך זמן.  כאשר מנסים למדוד תוצאות למידה לאורך זמן, התוצאות לא כ"כ טובות.
חוקרים אמריקאים מצאו ששליש מהלומדים במדינה לא הראו שיפור משמעותי בלמידה שלהם לאורך שנות התואר שלהם. הם בחנו את הלומדים הללו בתחילה, באמצע ובסוף לימודי התואר על מנת לבחון שיפור במיומנויות שכל תואר אמור לספק ללומד: שיפור ביכולות ניתוח, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויכולות כתיבה. כל מוסד אקדמי יכול לגבש לעצמו מבחנים והערכות כאלו. רק אז ניתן יהיה להעריך באופן קפדני את אפקטיביות שיטות ההוראה שונות. במצב כזה היה גם ניתן למדוד את הקשר בין מצגות ה- powerpoint לבין למידה, וניתן היה למדוד עוד עשרות שיטות הוראה ולמידה וסוף סוף לגבש עמדה ברורה מה עובד ומה לא בכל מה שקשור ללמידה אפקטיבית.

לרוע המזל, המניעים של שביעות הרצון של הלומדים הם המשפיעים העיקריים על התנהגות המוסדות האקדמיים וכל עוד מוסדות אלו ימשיכו למדוד שביעות רצון ולא למידה, ימשיכו המצגות למנוע למידה אפקטיבית: לייצר ציפיות נמוכות מהלמידה ולגרום למאמץ הולך וקטן של הלומדים ללמוד.

לכניסה למאמר המלא לחצו כאן