למידה דיגיטלית היא מונח סל לעולם ומלואו של פתרונות למידה הכולל לפחות 10 מתודות שונות. האפשרויות המגוונות לשילוב טכנולוגיות בתהליכי למידה, והסוגים השונים של הטכנולוגיות הופכים את פיתוח הלמידה לנוסחה של תמהיל פתרונות מרתק. קראו את המדריך המלא למפתח הלמידה הדיגיטלית.

מהי למידה דיגיטלית?

למידה מתוקשבת? למידה מקוונת? למידה מרחוק? E-learning? טכנולוגיות למידה? מפתחי לומדות? איך בעצם קוראים ל"דבר" הזה שאנחנו מדברים עליו? מאז 1995 לערך, המונח הרווח בעברית הוא "למידה מתקושבת" . היתרון הגדול של השימוש במילה "מתוקשבת" הוא בשילוב של שתי מילים שנחשבות לתנאי הכרחי להגדרה- קיומו של מחשב וקיומה של תקשורת.  (תקשוב= מחשב + תקשורת).
רוב הלמידה הדיגיטלית בארגונים מתבצע בעמדות מחשב נייחות בתוך סביבה ארגונית כך שהמונח "למידה מתוקשבת" עדין רווח מאוד ורלבנטי למודל ההפעלה המרכזי בארגונים.
אולם, ניתוח לאורך השנים של היקף החיפושים ב- google של המונח "e-learning" מצביע על ירידה משמעותית בשימוש במונח זה.  בעידן הסמארטפונים והטאבלטים, מחשב הוא לא כלי הכרחי או בלבדי לצרכי למידה, וכך נעשה שימוש רווח יותר ויותר במונח "למידה דיגיטלית".

למידה דיגיטלית היא, כאמור, למידה המתקיימת באמצעות כלי מחשובי שמחובר לתקשורת אינטרנט או אינטראנט. למידה דיגיטלית מתבצעת לרוב תוך הפרדה במקום ובזמן בין הלומד למלמד. למידה דיגיטלית מאפשרת גמישות לימודית ויכולת לחזק תהליכי למידה באמצעות הזדמנויות חדשות שהטכנולגיה מציעה ללומדים בזמנים חדשים והקשרים חדשים שלא יכלו להיווצר בלמידה פרונטלית או כיתתית.

• למידה בכל זמן ובכל מקום: למידה נגישה וזמינה. אין הכרח צורך להגיע לכיתה כלשהי על מנת ללמוד משהו חדש. 
• למידה אישית: מתנהלת בקצב, מסלול ותוכן אישי המותאם לצרכי הלומד, לפערים המקצועיים שלו ולהעדפות שלו בלמידה והתפתחות.
• למידה פעילה – אפשרויות אינטראקציה מיידית בין הלומד והמחשב הגורמת ללומד להיות מעורב בתהליך הלמידה. טכנולוגיות רבות מאפשרות את העצמת חווית למידה וכך היא נעשית משמעותית יותר ללומד.
• למידה עדכנית שמנוהלת בזמן-אמת

מכאן, שמי שלא יפתח פתרונות למידה משולבי טכנולוגיות יתקשה להבטיח את האפשרויות הללו, ופתרון הלמידה שלו עלול להיות פחות רלבנטי ופחות אפקטיבי מאשר אם היה כולל אלמנטים טכנולוגיים כלשהם. בעבר היה נהוג לעשות אבחנה בין מפתחי למידה פרונטליים למפתחי למידה דיגיטליים, כיום ברור שמפתח למידה נדרש לבנות פתרונות משולבים שיש בהם היבטים פרונטליים ודיגיטליים במינונים משתנים בין השניים.

למידה דיגיטלית- מונח סל לעולם ומלואו
האפשרויות המגוונות לשילוב טכנולוגיות בתהליכי למידה, והסוגים השונים של הטכנולוגיות הופכים את הלמידה הדיגיטלית למונח סל הכולל עשרות פתרונות ופתרונות משנה השונים מאוד זה מזה.
מכאן, שאם שני אנשי מקצוע מנהלים שיחה ומשתמשים במונח "למידה דיגיטלית", כל אחד מהם עשוי לחשוב על יישומים שונים לגמרי מאלו שיחשוב עליהם העמית בשיחה. האחד יחשוב שלמידה דיגיטלית היא לומדה, והשני יחשוב שלמידה דיגיטלית היא צריכה של סרטון בסמארטפון, או מפגשי ועידה חיים עם מומחה וירטואלי, ואולי אפילו מערך של כיתה הפוכה לפני קורס פרונטלי.
פתרונות למידה ארגוניים רבים הם במיטבם דוקא אם הם לא רק פרונטלייים או רק דיגיטליים אלא למידה משולבת (blended learning) הכוללת רכיבים פרונטליים ודיגיטליים.

למידה דיגיטלית-  לפחות 10 מתודות שונות

המנח "למידה דיגיטלית" הוא מטעה כי נשמע כאילו הוא כותרת לסוג מסויים של למידה בעוד שהוא בפועל אוסף של שיטות ויישומי למידה המערבים רכיבים דיגיטליים ויוצרים מהלכי למידה שונים מאוד בכל פעם. בעידן בו מלכתחילה מומלץ לבנות פתרון למידה בתמהיל שיטות, תרומתה של למידה דיגיטלית למהלך הכולל יהיה שונה בכל אתגר ואתגר.

1. למידה דיגיטלית בתוך השיעור הפרונטלי או בין השיעורים

• כיתת טאבלטים- לכל לומד יש טאבלט לאורך הקורס, עם חומרי הקורס ומטלות הקורס
• צפייה וניתוח בסרטונים ובסימולציות וידאו
• הגברת מעורבות הלומדים באמצעות סמארטפונים או טאלבטים- סקרים, שאלונים, הצבעות, משימות
• הלומדים יוצרים תוכן דיגיטלי כחלק מעיבוד של תהליך חשיבה ולמידה ומייצרים טקסט, תמונה, סרטון, שיעור, תקציר, תקליט ועוד
• מעטפת לקורס הפרונטלי: סביבת למידה האורזת את התכנים השונים, מאפשרת למידה מקדימה לקראת מפגש, ביצוע מטלות ומשימות בין מפגשים וכד'

• כיתה הפוכה: הלומדים מבצעים תהליך למידה עצמאי לפני המפגש הכיתתי
• מדריך מפעיל טלפונים ניידים או טאבלטים בזמן השיעור: סקרים, דיונים, חידונים תחת רשת כיתתית
• מדריך מעדכן ביחס לתכני הקורס, לו"ז למשימות במסגרת בלוג, מצייץ עדכונים ללומדים, טיפ יומי, תזכורות למועדי הגשה/מבחנים
• חונך וירטואלי שמלווה את הלמידה ונותן מענה לשאלות חניכים או מייצר שאלות לדיון
• הלומדים מקיימים מפגשים וירטואליים בין השיעורים לשיתוף בחוויה ובתכני הלימוד
• ביצוע משימה קבוצתית ברשת החברתית במקביל ללמידה בשיעור
• מדריכים ולומדים יכולים לשתף במצגות ובסיכומי שיעור, או להפנות ללינקים
• יצירת יומן מסע שמלווה את הקורס בבלוג משותף של הלומדים

2. כיתה וירטואלית חיה:
המרה של קורס פרונטלי לקורס חי, המתקיים באותו זמן אך לא באותו מקום. המפגשים הפרונטליים מתקיימים כמפגשים חיים באינטרנט באמצעות מערכת למידה סינכרונית, או מערכות video conferencing.

• מדריך מעביר תדריך בוובינר חי לנציגים מכל סניף בשעות הבוקר המוקדמות טרם תחילת העבודה.
• לומדים מכל הארץ או העולם מתכנסים למפגשי למידה חיים במועדים שנקבעו מראש.

3. לומדה
לומדה היא התוצר הדיגיטלי הנפוץ ביותר כיום בארגונים. המונח הוא תרגום של המילה Courseware או WBT –web based training ומשמעותם קורס/הדרכה דיגיטליים. לומדה היא אוסף עמודים דיגיטליים הארוזים כיחידת למידה, הכוללים טקסטים, אודיו, וידאו, תמונות וכן אינטראקציות המאפשרות ללומד להשיב על שאלות או לבצע משימות כלשהן לאורך התהליך. לומדה נותנת מענה למגוון רחב של תכנים לימודיים החל מהעברת ידע ומיומנויות ועד להמחשת מסרים ארגוניים, עמדות ותפיסות. לומדה עשויה להכיל אלמנטים רבים של תוכן: מסכי טקסט להעברת תוכן, אינטראקציות ומשחקים, מסכי שאלות לתרגול ובדיקת הבנה, אפשרויות להרחבה ולהעמקה, סרטונים, סימולציות ועוד.
מתוקף הגדרתה כתוצר דיגיטלי המזכיר עמודי אינטרנט, הרי שתחת המונח "לומדה" נחבאים מגוון מוצרי למידה דיגיטלית: סרטוני סמן, משחקים, סרטוני וידאו. כל אחד מהם הוא מוצר דיגיטלי העומד בפני עצמו (לומדת סרטון סמן, לומדת משחק, לומדת וידאו) או משולב בלומדה גדולה יותר.  
לומדה יכולה להיות תוצר למידה שעומד במפני עצמו או סדרה של פריטים כאלו המהווים קורס דיגיטלי. ארגונים עושים שימוש בלומדות בעיקר ללימוד ידע מקצועי פנים ארגוני (נהלים, הכשרה מקצועית, השלמת פערי ידע). לעיתים נושאים ארוכים ומורכבים בנויים כסדרת לומדות, אך קשה יותר לייצר מחוייבות ללמידה ארוכה כזו לאורך זמן. כאשר מדובר בהתחייבות לקראת כניסה לתפקיד חדש קל יותר לדרוש מעובד ללמידה ממושכת כזו. לומדות עשויות להיות פשוטות מאוד (אוסף טקסטים עם אינטראקציות בסיסיות) או מתוחכמות מאוד בשל הפקה גראפית ותכנונים מושקעים המייצרים חווית למידה מועצמת. 
משך הלמידה עצמית הממוצע בלומדה בארגונים כיום הוא 25 דקות, ולומדה כזו תכיל בד"כ עד 40 מסכים ומסכי משנה אינטראקטיביים.

4. מיקרו למידה
השינויים התרבותיים והקוגניטיביים של השנים האחרונות מחייבים אותנו ללמידה קצרה במיוחד. Micro Learning היא הדרך של אנשי ההדרכה להתאים את עצמם להתכווצות הזמנים ולירידה בטווח הריכוז (attention span).  למונח "מיקרו למידה" יש שמות מקבילים רבים כגון: נאנו למידה, קפסולות למידה, כמוסות למידה, מצברי למידה, learning nuggets ועוד. המשותף לכולם הוא הגדרתם כיחידות למידה קצרות וברות ספיגה בסביבה הארגונית הלחוצה. יחידות קצרות כאלו, מהירות וקטנות, יכולות להיות מופעלות במחשב או במכשור נייד: טלפונים, טאלבטים, מחשבים ניידים ועוד. מיקרו למידה יכולה להיות מפותחת כסרטון וידאו קצר, כבלוג, משחקון, סימולציה, או אוסף עמודים כמו בלומדה (רק בהיקף עמודים קטן).   פיתוח של מיקרו למידה הוא מאתגר במיוחד כי התוכן נדרש להיות מזוקק מאוד ולהתמקד רק בעיקר. בזכות היות התוכן קצר, קל יותר לנסות לעודד מעורבות גבוהה של לומד (immersive learning).  השימוש ביחידת תוכן קצרה מאוד מסייע גם לעיתים לעשות שימוש חוזר בפריט ככלי תמיכה במצבי אמת יומיומיים בסביבת העבודה. היחידות הקצרות גם מעלות הזדמנויות חדשות לזמן ועיתוי הלמידה במופעים גמישים. אולי אפשר ללמוד משהו בזמן ההמתנה לאוטובוס או בהפסקה כלשהי? ישנן חברות שמדברות על מיקרו למידה גם בזמן השהות בחדר השירותים..
בנוסף, מיקרו למידה מעודדת התייחסות של העובד אל למידה וכשירות מקצועית בדומה להתייחסות לחדר כושר- משהו שעושים כל הזמן, במנות קטנות, כדי לא לאבד את מה שנצבר. ככל שהיחידה קצרה יותר (בודאי וידאו) כך יגדלו כמות האנשים שיכנסו ויצפו בתוכן עד הסוף.

5. סרטון וידאו
השימוש בוידאו הפך להיות כה זמין וזול עד שיותר ויותר ארגונים מחפשים כיצד אפשר לנצל את הזמינות של הוידאו להגברת הלמידה בסביבת העבודה. וידאו הוא כלי מצויין להסברים של נושאים שטקסט יתקשה לבאר. המהירות, קלות ההפקה וקלות ההפצה גורמים לארגונים להגביר עוד ועוד את השימוש בכלי. סרטון וידאו הוא אחד הכלים היחידים שאפשר לשדר אותו "כפי שהוא" גם במקרן בכיתה, גם בלומדה במחשב וגם בסמארטפון.

• ראיונות: אנשים אוהבים לראות אנשים אחרים מדברים על מידע מועיל באווירה נינוחה ולא פורמאלית.
• "טד פנים ארגוני"- פרזנטציות מצוינות שיתועדו באופן קבוע כפתרון חלופי להדרכה פרונטלית
• משחקי תפקידים- לצורך התבוננות בהדגמות של מיומנויות בינאישיות או כדי לעורר דיון בכיתה. כיום רואים יותר משחקי תפקידים מבוססי וידאו בהם יש כמה תרחישים לבחירתו של הלומד.
• הדגמת ציוד- כל ארגון שתכניו כוללים מכשור וציוד יכולים לאפשר ללומדים לראות את המיומנות הנדרשת באותו מכשור ולחקות אותו ביתר אפקטיביות (בודאי בהשוואה ללמידה בכיתה ללא הציוד)
• סרט תיעודי – לקחת את הלומד למקומות בהם הוא לא יכול להיות. לדוגמה התבוננות  על האופן שבו משימות מבוצעות בחלקים אחרים של הארגון, תיעוד של מהלכי יזמות בארגון, או אולי יום בחייו של לקוח
• How To –אוסף סרטונים קצרים המראים איך לבצע פעולה או פרוצדורה מסויימת (למשל אוסף סרטוני וידאו על פירוק והרכבה של כל הדגמים של מוצרי הארגון).
• Explainers- מבזק למידה מהיר: העברה של תפיסה, עקרון או תהליך אחד בהסבר מהיר ובהיר עם עריכת וידאו קלה.  

6. משחק למידה דיגיטלי
השימוש במשחק ככלי למידה אינו חדש והאפשרות לשימוש במתודה כזו מומלצת תמיד. משחקים מאפשרים להגביר מעורבות של לומד, לנתק אותו מעצמו לטובת דמות פיקטיבית המתנסה בסביבה בטוחה ולשפר תחושות ומוטביציות ללמידה מעצם ההנאה שיש (לרוב) במשחק.עולם המשחוק מדובר רבות ויש לגביו ספרות ענפה וייעודית. אנו נסתפק בהגדרה של משחקי למידה דיגיטליים פשוטים יחסית שהם סוג של לומדה אינטראקטיבית והם אלו שנפוצים בעיקר בתהליכי למידה בארגונים.

משחק למידה דיגיטלי הוא אוסף של שאלות משימות וחידונים על גבי עמודי אינטרנט. משחק, בניגוד ללומדה, לא יכלול בדרך כלל הקנייה של חומר אלא יהיה בנוי מלכתחילה משאלות מאתגרות שהלומד יכול לענות עליהם בעצמו מול מחשב או מכשור נייד ולהגיע לניקוד. אחד מהאלמנטים השומרים על מעורבות גבוהה של לומד בזמן משחק הוא האפשרות לקבלת תגמול בעקבות הפגנת ידע במשחק. הפלטפורמות הדיגיטליות יכולות לסייע מאוד לתחושת התגמול מאחר ומשחק דיגיטלי יהיה בד"כ בתפוצה פומבית, יכלול ניקוד וציון,  ואפשר יהיה לציין בו את שמות השחקנים וההישגים שלהם (בדומה ל"היכל התהילה" במשחקי מחשב).

• משחק למידה דיגיטלי יהיה מבוסס בדרך כלל על כללי משחק מוכרים מעולם המשחקים האוניברסלי (דימוי של מונופול, סולמות וחבלים, רולטה, שש-בש ועוד), על מנת שהלומד לא יצטרך להשקיע מאמץ בהבנת כללי המשחק ויוכל להתפנות לעיסוק באתגרי התוכן המוצגים בו. ארגונים משתמשים במשחקונים פשוטים כאלו לצורך רענון חומר מוכר, פעמים רבות כאשר התוכן הוא תוכן רגולטורי והמטרה היא לבחון את הידע של הלומד מתוך שאלות במקום להקנות לו ידע שעשוי כבר להיות לו מוכר.  לדוגמה: משחקון רענון על הקוד האתי של הארגון, בנוי כמשחק "סולמות וחבלים"המבקש מהלומד להגיע לסוף הלוח תוך צליחת השאלות השוינות.
• משחקי למידה מתוחכמים יותר עשויים לכלול תחרות בין קבוצות משתתפים והצטרפות למסלול למידה שהוא מעין טורניר ויש בו אוסף של משחקונים המופצים באופן תקופתי.  בארגונים רבים מבקשים מאנשי המכירות למשל, להיכנס למהלך משחקי בו הם מתבקשים להפגין ידע או להביא הוכחות לביצועים מיטביים בעבודתם ולצבור נקודות בתחרות בת כמה שבועות מול אנשי המכירות העמיתים.

7. MOOC
בשנים האחרונות החלו לצמוח יישומי למידה הנקראים (Massive Open Online Courses) MOOC ולצידם יישומים קטנים יותר כמו (small private online courses) SPOC . מדובר בפלטפורמה הכוללת קורסים מקוונים בהיקף גדול  המוצעים בחינם או בסכום נמוך ברשת לכל המעוניין. כך, יכול היום כל אדם מכל מקום בעולם ללמוד קורס אקדמי ולקבל תעודה או נקודות זכות מאוניברסיטאות עולמיות יוקרתיות כמו סטנפורד, ייל והרווארד במגוון רחב של נושאים. לצד אלו קיימים אתרי MOOC שאינם אקדמיים אך מקנים אפשרות ללמידה עדכנית ואיכותית. יחידות התוכן ב- MOOC  בנויות בדרך כלל מקטעי וידאו קצרים, וכל לומד יכול לצפות בהם בזמן המתאים לו. בקורסים יש יש  פורום אינטראקטיבי שמאפשר אינטראקציה קהילתית בין סטודנטים, פרופסורים ועוזרי הוראה. כמו באוניברסיטה, משכי הקורסים נעים בין מספר שבועות לכמה חודשים. כל קורס נפתח במועד מסוים ויכלול יש הרצאות, מטלות ומבחן מסכם.  מי שבחר במסלול תעודה ויעבור בהצלחה את כל הבחנים והמטלות, יוכל לקבל תעודה על סיום הקורס. לא קל ליצור מחוייבות ללמידה עצמית בסביבת MOOC  ואכן רוב הניגשים לקורסים הללו לא מצליחים להתמיד בלמידה מעצם הקושי הכרוך בלמידה עצמית ללא מסגרת פרונטלית. כך לדוגמה, קורס בינה מלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד הוא קורס שבכל שנה מתקבלים אליו 400 סטודנטים (בלמידה פרונטלית), ואולם קורס ה- MOOC  הזהה בתוכן ובמרצים מושך אליו 160,000 נרשמים מ - 190 מדינות. 26,000 מסיימים בהצלחה. פחות מחמישית מאלו שנרשמו אך פי עשרות מונים מאלו שלמדו את הקורס בכיתה פרונלית.
ארגונים החלו להציע לעובדים שלהם למידה באמצעות MOOC  תוך תמיכה ארגונית במאמץ הלימודי באמצעות מעטפת פרונטלית של קהילת לומדים הנפגשים במסגרת הסביבה הארגונית לאורך הסמסטר, עובדים בקבוצות קטנות, מקשיבים להרצאות, דנים בחומר ומסייעים לפתור משימות. ארגונים אחרים הקימו MOOC  פנים ארגוני. הם צילמו את המרצים (מנהלים ומומחי תוכן פנים ארגוניים), הבנו את מסלול הקורס והציעו אותו לעובדי הארגון באופן וולנטרי. ה- mooc הוא מונח "טרנדי" למדי שלא בטוח כמה עוד יחזיק במתכונתו הנוכחית אך הוא מבטא את קיומם של קורסים דיגיטליים באינטרנט החיצוני כמוצר שאפשר לצרוך אותו לצד פיתוחי תוכן ייעודיים בתוך הארגון.

8. למידה חברתית
למידה חברתית היא מונח המתאר אינטראקציה לימודית בין עמיתים בארגון, המשתפים ונועצים, לומדים ומלמדים באמעצות פורומים, רשתות חברתיות פנים ארגוניות, בלוגים, ויקי ועוד.

• מנהל כותב בלוג בו הוא מציג תפישות, ערכים, אסטרטגיה
• צוות פרויקט כותב ברשת החברתית את היעדים ותהליכי העבודה של הפרויקט
• עובדים משתפים במידע חדש שעשוי להביא לרעיון חדש או לתרום לעבודה השוטפת
• עובדים יוצרים קשר עם עמיתים להתייעצות ודיונים במסגרת הרשת החברתית

אין עדויות רבות על שימוש בהקהילות מקצועיות לומדות ככלי למידה פנים ארגוני ויש כאלו שבוחנים האם ניתן להכריז על מהפכת ה"למידה החברתית" שצמחה במקביל לעליית הפייסבוק, כאל כשלון.  מומחים המנתחים את הנושא טוענים שרוב הקהילות הן יותר חברתיות מלימודיות, שרבים מהעובדים לא רוצים להיות חברתיים בהקשרים לימודים-מקצועיים, שעובדים רבים אינם חדשים נוח לשתף באמת בלבטים מקצועים כי הם לא בטוחים שמישהו בקהילה באמת יעזור להם, וכי דוקא העובדים היותר מקצוענים בארגון, לא נמצאים בקהילות הללו. הם פחות זקוקים לזה ויותר עסוקים בעשייה.
ההמלצה למודל למידה חברתית כיום, מתייחס לקהילות למידה מצומצמות, ולא קבוצה ענקית אחת, כאשר הלומדים בקבוצה יצרו אמון לפני כן במסגרת פרונטליות, באופן דומה לאופן ההתנהלות של קבוצות רבות ב- ווטס-אפ WhatsApp .

9. תמיכת ביצועים
מערכות תמיכת ביצועים, הן מערכות שלא נועדו לעצור וללמד את העובד אלא לספק לו תוכן מיידי שיתמוך בו במשימה ספציפית שהוא נדרש אליה באותו רגע. למידה כזו נקראת לעיתים גם Just in Time Learning כלומר האפשרות ללומד לצרוך תוכן רק כשהוא צריך.

• פורטל ניהול ידע ארגוני הכולל את כל פריטי התוכן מאונדקסים, ברי חיפוש ושליפה ומאפשרים לעובד לקבל תשובה מהירה לכל שאלה שמתעוררת אצלו. פורטלים רבין כוללים בתוכם מקבצים של "עזרי למידה" (job aids) שיש בהם
• מערכות תומכות ביצועים (electronic performance support system) EPSS-  טכנולוגיות התומכות בתפעול מערכות המידע הארגוניות (בועיות תוכן המופיעות  במערכת המבצעית בזמן העבודה ומנחות מה הפעולה הבאה לביצוע, או מזהירות מפני שגיאות תפעוליות)
• הסמארטפון כתומך למידה: הפעלת וידאו, קבוצות תמיכה חברתיות- תוך כדי יום העבודה לטובת פתרון בעיות מיידיות

10. מציאות מדומה (VR)
מערכות למציאות דומה מחזקים את דימוי מצבי האמת של הלומד ומאפשרים למידה רב חושית המשלבת תלת מימד ומבט 360 מעלות על סביבת הלומד.

• מדריך שרוצה להתאמן על כישורי הההנחיה שלו, יכול להיכנס לאולם הרצאות מלא מפה לפה, לראות מסביבו את המשתתפים, את הבמה ואת המצגת, ולנסות להתאמן על העברת ההרצאה עם כל ההתרגשות והלחץ שמאפיינים חוויה כזו.

למידה דיגיטלית- 8 דוגמאות לתמהילים שונים

רוחב היריעה של פתרונות הלמידה הדיגיטליים מחייב מתן דוגמאות מייצגות לשימושים עיקריים שארגונים עושים כיום בתחום הלמידה הדיגיטלית. השוני הרב בין הדוגמאות מדגים לכל מפתח למידה עד כמה בחירת השיטות ותמהיל השיטות קריטי להצלחת המהלך ההדרכתי. הנה 8 דוגמאות לתמהילים שונים לגמרי של למידה דיגיטלית המשלבים את המתודות שתארנו במאמר זה:

1. לומדות להטמעת תכני רגולציה

   כיצד נראה תהליך הלמידה?
   ארגון ישראלי גלובלי בעל 40,000 עובדים מחוייב על לעמוד בתקני רגולציה עולמיים מחמירים ואלו כוללים  הטמעת קוד אתי לכלל העובדים הדוברים ב- 15 שפות ומבוזרים ב-30 מדינות. הפרויקט מחייב תיעוד מסודר של תהליכי הלמידה לכלל העובדים בארגון (על מנת להעביר דוחות ביצוע לגורמי הרגולציה.
   אחת לשנה נדרשים העובדים להיכנס ללומדת "קוד אתי" ולאחר מכן להיבחן במבחן מקוון.
   הלומדה כוללת אוסף של סיפורים ותרחישים בהם עובדים עשויים להימצא בשטח האפור שבין "אסור" ל"מותר". העובדים מעיינים בסיפורים, מביעים דעתם על כל מקרה ("מה אתה היית עושה במקרה זה? "). לאחר שהכריעו האם היה הפרה של הקוד האתי הם מופנים לחלקים מהקוד לצורך הרחבה או בירור מעמיק יותר.

   כיצד חיזקה טכנולוגיות הלמידה את מהלך הלמידה הכולל?
   השימוש בטכנולוגיות למידה איפשר את ביצוע הלמידה בהיקפי ענק בעלויות נמוכות מאוד יחסית להדרכות פרונטליות מתמשכות בכל שנה ושנה בכל כך הרבה מיקומים ושפות. היכולת לבחון את הלומדים מיד לאחר הלמידה מאפשר ניהול תהליך יעיל אמין וזול. השימוש בלומדה הבטיח אחידות בשפה ובמסרים שהארגון ביקש להחדיר לעובדיו- אתגר לא פשוט בעולם הגלובלי.

2. סביבת למידה דיגיטלית לקליטת עובד חדש

   כיצד נראה תהליך הלמידה?
   עובד החדש מקבל עם קליטתו גישה לסביבת למידה ייעודית המטפלת בכלל צרכיו בימים הראשונים לעבודתו. הסביבה כוללת תכנים דיגיטליים על החזון והערכים, היסטוריה, יתרונות הארגון, המוצרים, הלקוחות, התרבות, האתיקה, יתרונות לעובד בעבודה בארגון, מבנה ארגוני, מדיניות חופשות, פגרות, ימי מחלה, חניון, ארוחות, קוד לבוש, חבר מביא חבר, אפשרויות רווחה בארגון, מערכת דיווח שעות, שגרות של ישיבות עבודה, תנאי תעסוקה והטבות, תכני רגולציה: מניעת הטרדה מינית, בטיחות ובטחון, אבטחת מידע, מתן שירות נגיש. בנוסף: סיפורי הצלחה של עובדים ואפשרויות לבניית תכנית ההתפתחות מקצועית אישית.

   כיצד חיזקה טכנולוגיות הלמידה את מהלך הלמידה הכולל?
   האתגר להיקלט כעובד חדש בארגון ולהגיע לפרודוקטיביות מהירה הוא גדול מאוד. הזמינות של כל המידע הנדרש לעובד הנקלט מאפשר לו לרכך את הכניסה, להפחיד חששות ושאלות ולנצל את המוטיבציה הגבוהה של עובד חדש על מנת לעודד אותו ללמוד לעומק ובזמנו החופשי על הארגון, מוצריו ותהליכי העבודה שלו מבלי לפתח תלות במנהל (עסוק), חונך (עסוק) או יום קליטה ארגוני המתרחש בד"כ אחת לכמה חודשים.

3. שיפור ביצועי עובדים קיימים

   כיצד נראה תהליך הלמידה?
   שיפור ביצועים של צוותי שירות בארגון פיננסי. בין התכנים שנלמדו: מתן שירות, הקפדה על נהלים ארגוניים, תהליכי עבודה, פנייה ותקשורת עם הלקוח ועוד.
   פיתוח סדרת אירועי למידה בסביבת העבודה המועברים על ידי מנהל הסניף המקומי. כל אירוע למידה כלל צפייה משותפת בסרטון קצר בפורמט טלוויזיוני המדגים את האתגרים ואת הצורך בביצוע תהליך עבודה נכון, ביצוע דיון על ידי מנהל הסניף וכן משחק למידה דיגיטלי שנועד לתרגול העובדים בביצוע תהליך העבודה הנכון. בכל שבוע מתנהל תהליך זהה (סרטון+דיון+ משחקון ידע דיגיטלי) ולאחר 12 שבועות משלימים הלומדים סדרת תכנים המשפרים את ביצועיהם.

   כיצד חיזקו טכנולוגיות הלמידה את מהלך הלמידה הכולל?
   סרטוני הלמידה הוצגו במסכים הקיימים בסניפים וביחד עם משחקי הלמידה הדיגיטליים אפשרו למעשה את קיומו של תהליך הלמידה בסביבת העבודה, ללא הוצאת העובדים למרכז ההדרכה. כמו כן טכנולוגיות הלמידה (וידיאו בסדרה שבועית טלביזיונית ושימוש במשחק דיגיטלי) אפשרו יצירת חווית למידה משמעותית שתרמה רבות להטמעת הלמידה ולשימור של זכרון התוכן.

4. למידה דיגיטלית משולבת בקורס פרונטלי

   כיצד נראה תהליך הלמידה?
   הכשרת עובדים במוסד ממשלתי. כחלק מעבודתו נדרש העובד להכיר את החוק על בוריו, להכיר את נהלי המוסד הממשלתי, להיות מסוגל להפעיל מערכות מידע ארגוניות ולתת שירות מדויק ואיכותי.
   תהליך ההכשרה כולל קורס פרונטאלי המועבר על ידי מדריכים בעלי רקע מקצועי מתאים ובו משולבים סימולציות, תרגולים, סדנאות ומבחנים. הלומדות משמשות לתרגול מיומנויות אינטגרטיביות המדמות את מצב האמת.
   כיצד חיזקו טכנולוגיות הלמידה את מהלך הלמידה הכולל?
   שילוב לומדות בקורס אפשר ללומדים לבצע למידה יחידנית בקבוצה, תוך קיצור של זמני הלמידה ומתן אפשרות למדריך לתמוך פרטנית בלומדים מתקשים. כמו כן השימוש בלומדות אפשר הצגתן של סימולציות מורכבות המדמות את מצב האמת באופן מוחשי.

5. אימון וידאו סלולארי לחיזוק מיומנויות לאנשי מכירות

   בארגון יש פעמים רבות לפחות עובד מסוים אחד שמפעיל פרקטיקות עבודה במלוא האפקטיביות, כלומר עובד בשיטות הכי נכונות. טכנולוגית מובייל מאפשרת לאמן עובדים על פרקטיקות מיטביות. הטכנולוגיה בנויה מסדרה של שאלות או תרחישים בוידאו. למשל, לקוח שכועס על שירות שקיבל, או עובד שמבקש לקיים שיחה עם המנהל שלו בסוגייה מסויימת. לאחר הופעת התרחיש, מופיעים בפני העובד קטעי וידאו של עובדים אחרים בחברה שהתמודדו עם הבעיה הזו, כפי שצילמו את עצמם נותנים מענה ישיר ואותנטי לאותה בעיה. כך העובד יכול לראות במובייל שלו את הפרקטיקה הטובה ביותר להתמודדות. כעת יכול העובד לתרגל על ידי כך שהוא מצלם את עצמו נותן מענה לסיטואציה והוא כמובן יכול להקליט את עצמו שוב ושוב מבצע את הפעולה. זהו למעשה תרגול מהיר, מחולק לתרחישים, שניתן לבצע אותו בקלות מכל טלפון, בכל מצב כולל בסביבת העבודה. הלמידה החברתית משתלבת היטב בכך שהעובדים מסריטים את עצמם מתמודדים עם הפרקטיקה. היא מעודדת תרגול וידאו של העובד עצמו וגם הוא יכול כמובן להעלות וידאו שלו מתמודד עם הנושא והכל דרך הטלפון.
   כיצד חיזקו טכנולוגיות הלמידה את מהלך הלמידה הכולל?
   התהליך בוצע רק באמצעות טכנולוגיות למידה, וישירות לטלפון האישי של העובד. הם אפשרו למידה קצרה, אותנטית, המאפשרת להעלות ייצוג אישי ולהעצים את הידע הארגוני באשר לפרקטיקות העבודה המיטביות בו, תוך הסתמכות על נכונותם של חלק מהעובדים לשתף בידע באופן פומבי.

6. אתר למידה לציבור הרחב

   כיצד נראה תהליך הלמידה?
   אתר למידה דיגיטלית שארגון מקים עבור לקוחותיו או עבור הציבור הרחב ולא לצרכים פנים ארגוניים. האתר כולל עשרות יחידות למידה קצרות- טקסטואליות, לומדות, סימולטורים וסרטוני וידאו. כל אחד מהם מהווה יחידת תוכן קצרה וממוקדת העוסקת בנושא יומיומי מתחום החינוך הפיננסי וממליצה על דפוסי ההתנהגות הרצויים.
   כיצד חיזקו טכנולוגיות הלמידה את מהלך הלמידה הכולל?
   שימוש בתוצרי למידה דיגיטליים איפשר חווית למידה טובה יותר שסייעה להטמעת הנושא. החלוקה לעשרות רבות של נושאים קטנים מאפשר לגולשים מקרב הציבור הרחב לצרוך רק את יחידות התוכן שרלבנטיים לצרכים שלהם.

7. "כיתה הפוכה"- קיצור הכשרה פרונטלית באמצעות למידה דיגיטלית מקדימה

   כיצד נראה תהליך הלמידה?
   קבוצת מהנדסי שירות מכל העולם טסו לישראל על מנת לקבל הסמכה על מתן שירות טכני לטכנולגיית דפוס מתקדמת. ההכשרה נמשכה שבועיים וכללה את התכנים התאורטיים לגבי המוצר, מאפייניו והתקלות המרכזיות האופייניות לו לצד הדרכה מעשית ואימון על המכשור עצמו. בתהליך של פיתוח מחודש, זוהו כל התכנים התאורטיים והללו הומרו ללמידה דיגיטלית משולבת וידאו אותם למדו המהנדסים לפני ההגעה לארץ. העובדים נדרשו להיבחן במבחן שהיווה תנאי להגעתם לארץ לחלק הפרונטלי של הקורס. הקורס בארץ קוצר לשבוע וכלל רק את האימונים המעשיים על המכשור.

   כיצד חיזקו טכנולוגיות הלמידה את מהלך הלמידה הכולל?
   ההדרכה קיצרה את ההכשרה בכללותה, הוזילה באופן דרמטי את העלות שלו ואפשר לתהליך הפרונטלי להתנהל באופן יעיל יותר. המדריכים ניהלו כיתה הומגנית יחסית, של לומדים שעברו תהליך מקדים עם החומר והם בשלים יותר ללמידה המתקדמת בסביבה הפרונטלית. המדריכים הפרונטליים דיווחו על עלייה בהספקי הלמידה עקב האפשרות להתחיל את המפגשים הפרונטליים כאשר יש יישור קו על התוכן המקדים ואין בזבוזי זמן הנובעים מהצורך ליישר קו בין לומדים שונים.

8. למידה ב-  MOOC- קורס אקדמי דיגיטלי

   קבוצת מנהלים התאגדה ללמידה של קורס אקדמי מאוניברסיטה יוקרתית. הקורס בנושא מודלים חדשניים במנהיגות. הלומדים מתאגדים באמצעות מחלקת ההדרכה ונפגשים כקבוצה במקביל ללמידה ב- MOOC. בכל שבוע יש סדרת סרטוני וידאו, קטעי טקסט ומטלות לעבוד עליהם עד לסיום הסמסטר. הקבוצה נפגשת, דנה בנושאי הלימוד, מתכוננת לתרגילים השונים ומהווה במה לשיתוף חברתי ולחיזוק התחושה של קהילה לומדת.

   כיצד חיזקו טכנולוגיות הלמידה את מהלך הלמידה הכולל?
   לב הלמידה היא למידה דיגיטלית. השילוב של מפגשים פרונטליים כמעטפת תומכת מאפשר להתמודד עם האתגר של למידה עצמית לאורך זמן, למידה שקשה להתחייב אליה ושמרגישים בה לבד.