ניוזלטר ספטמבר 2017  
חשבון הנפש של השאלה האמריקאית
מאת: אורית פרץ, מנהלת essence

אם עניתם כמה פעמים בחיים שלכם על שאלות אמריקאיות, גם אתם מכירים את הטריקים לשיפור הסטטיסטיקה, שהיא לא באמת 25% הצלחה.
שלב ראשון: מוחקים את התשובה המגוכחת
שלב שני: מוחקים את התשובה שברור שהיא בכלל לא קשורה לשאלה
שלב שלישי: 50% סיכוי לנחש בין שתי התשובות שנותרו – בהצלחה!

יש כאלו שמייחסים לטריק הזה את מירב ההסברים שלהם כיצד צלחו חלק מלימודי הבית ספר וקורסים מסוימים באקדמיה. אז למה נבנתה תעשייה שלה על הפלטפורמה הזו של שאלות רב ברירה, המכונות אצלנו בארץ "שאלה אמריקאית"?

כי הן בהחלט בעלות עוצמה רבה, אבל רק אם עושים את זה נכון: ישנם כמה אלמנטים קריטיים לכתיבה של שאלה טובה ותשובות טובות.
שאלה אמריקאית היא שיטת הערכה שבה נדרש העונה לבחור תשובה אחת או יותר מתוך רשימה של אפשרויות. סוג כזה של שאלות מצוי במבחנים בחינוך, בסקרי שוק, בסקר דעת קהל ובתחומים רבים נוספים. השיט נזקפת לזכותו של פרדריק ג'. קלי מאוניברסיטת קנזס בשנת 1914. עם השימושים הראשונים בשיטה זו נמנית הערכת כישוריהם של מגויסים לצבא האמריקני בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ממש לפני 100 שנה.

קבלו את הכללים המרכזיים לניסוח אפקטיבי של שאלה אמריקאית והתשובות שלה. כך תחזירו את סיכויי ההצלחה של מי שלא יודע את התשובה ל- 25% לעומת 100% עבור מי שיודע את התשובה:

שאלה אמריקאית טובה תכלול 4 מרכיבים מנצחים:
  1. שאלה אפקטיבית
  2. תשובה נכונה כתובה היטב
  3. תשובות לא נכונות כתובות היטב (זה האתגר הגדול ביותר)
  4. הסבר מצויין למי ששגה

הנה הכללים לכל אחד מהחלקים:

  1. כתיבת שאלה אפקטיבית: בהירה, ממוקדת ובעיקר – ללא טריקים
בכל מקום שחושבים להקשות, בדקו אם זו עלייה בדרגת הקושי של החשיבה על התוכן, או עלייה בקושי להתמודד עם התוכן בגלל שהשאלה מבלבלת יותר. אל תבלבלו את הלומד שלכם בשאלה שאתם כותבים, אתם מעמיסים על זכרון העבודה שלו בלי לאפשר לו התמודדות אמיתית עם התוכן, זו לא הדרך לבדוק שהוא יודע את החומר שאלה אפקטיבית מחייבת כנות ורצון אמיתי שהלומד יצליח אם הוא יודע את החומר.

ניסוח השאלה צריך להיות נקי מביטויים עו עגה כלשהי, כתוב כמו שמדברים ובנוי באופן שמאפשר ללומד לחשוב, ובאף מצב לא מנוסחת בלשון שלילה. ראו דוגמה בסוף הכתבה.

  1. הסוד לתשובה הנכונה- רק מי שיודע את החומר מזהה אותה
כלל אצבע טוב הוא לחשוב האם מישהו שלא מכיר את התוכן יובל להבחין בהבדל ניכר בין התשבה הנכונה לתשובות הלא נכונות בניסוח התשובה הנכונה יש להבטיח שלא יהיה מצב של אפילו תשובה אחת לא רלבנטית, כי אז מצטמטם אוד מרחב החשיבה של הלומד והוא מתחיל לעקוב אחרי דפוים קובעים של התשובות שיאפשרו לו לעשות אלימנציה מהירה שלהן. לכן תשובה נכונה צריכה להיות כזו שרק לומד שבאמת יודע את התשובה יוכל לבחור אותה, ושלומדים שטעו לגביה, יופתעו ויהיו פתוחים יותר ללמוד את התשובה הנכונה.

  1. התשובות הלא נכונות- צריכות להיות מתקבלות על הדעת
כתיבת התשובות השגויות היא קשה ודורשת תרגול.  אין להשתמש ב"כל התשובות נכונות" ,
התשובות השגויות צריכות להיות סבירות, מתקבלות על הדעת. תשובות סבירות גורמות למוח להגיד לעצמו "עצור רגע" – זה מאפשר את אותה חשיבה ביקורתית שאנחנו מחפשים אצל הלומד, היא זו שיוצרת את הלמידה. לכן התשובות לשאלות צריכות לכלול משהו שיגרום ללומד להגיד "אולי זו התשובה?"
שמירה על מבנה דומה: הלומדים שלא יודעים מה התשובה הנכונה ינסו לבדוק את התשובה שלהם על בסיס אופן ההבניה של המשפט בכל אחת התשובות ואופן הניסוח שלהם, התרגול המשעותי ביותר בניסוח התשובות השגויות הוא שכל התשובות צריכות להיות באותו אורך ובאותו מבנה דקדוקי. דרך מצויינת לכך היא דוקא בשאלות מסוג "השלם את החסר" שבו יש משפט אחד להתמודד מולו ללא מעבר בים כמה משפטים וכמה ניסוחים.

  1. ההסבר- המקום בו הלמידה באמת מתרחשת
כשלומד עונה על התשובה הלא נכונה, יש סיכוי גדול יותר לרצות לקבל הסבר על הטעות. הסבר זה המקום שבו הלמידה האמיתית מתרחשת. הסבר טוב צריך להיות ברור, בעל הקשר שמאפשר הבנה אבל ללא שום אינפורמציה מיותרת. אם גיליתם שההסבר לא מנוסח בקצרה ולא חד, אתם מסכנים את אבדן תשומת הלב של הלומד או תחושה שלו שהתהליך לא מכבד אותו. אם ההסבר ארוך מדי, זה סימן שצריך להכין עוד שאלה ובה יהיה המשך ההסבר למי שישגה.

הנה שתי אפשרויות לשאלה אמריקאית מהן ניתן ללמוד כיצד שאלה סתמית יכולה להפוך למשמעותית:

אפשרות א'
האם עלינו לכוון לדיבור פעיל או סביל בניסוח שאלות?
  1. פעיל
  2. סביל
  3. שניהם, על פי ההקשר
  4. אף אחד מהם, בשום הקשר


אפשרות ב'
מה מ- 4 הניסוחים הבאים הכי יתאים לכתיבה אפקטיבית של שאלה?
  1. "חקירה הותנעה בנושא שהעלית"
  2. "אני התחלתי בחקירה לנושא שהעלית"
  3. "הנושא שהעלית נמצא תחת חקירה"
  4. "העלית נושא ואני התחלתי בחקירה לגביו"

אפשרות ראשונה מזמינה מהר מאוד ניחוש בין 1 ל 2, באפשרות שניה כל התשובות באותו אורך בערך, כולן מתקבלות על הדעת וצריך ממש לחשוב בשביל להכריע מה הניסוח הטוב ביותר.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

וגם כאן