 |
איך כדאי לי לנסח את המטרה שלי – כדי שהשינוי יצליח?
|
|
| |
קבוצת חוקרים מאוסטרליה ואנגליה, בחנה את ההשפעה של אופן ניסוח המטרות על הסיכוי להגשים אותן, ומצא שעדיף לנו להתמקד בתהליך שנעבור ולא נגדיר את המטרה סביב הביצוע העתידי או היעד שאנחנו מבקשים להשיג.
מטה אנליזה של החוקרים שסקרו למעלה מ- 17,000 מחקרים בתחום בדקו את תהליכי הגדרת המטרות בתחום הספורט (שבו נהוג להציב יעדים) תוך אבחנה בין מטרות תהליך, מטרות ביצוע ומטרות תפוקה.
🎯 מטרות תפוקה
מטרות שממוקדות בתוצאה הסופית שאינה בהכרח בשליטתנו (לדוגמה: "להגדיל את המכירות ב-20%"), נמצאו כבעלות השפעה זניחה מאוד על הביצועים.
🎯 מטרות ביצוע
לניסוח מטרות שמתמקדות בהשגת ביצוע (לדוגמה: "להעביר פרזנטציה ללא טעויות") יש השפעה מתונה, אך עדיין מועילה - בעיקר כאשר יש יכולת להשפיע ישירה על הביצוע.
🎯 מטרות תהליך
מטרות שמתמקדות בשלבים ובפעולות הספציפיות בדרך להשגת היעד (לדוגמה: "לשפר את טכניקת הניהול בצוות על ידי ישום עקרונות משוב שבועי") נמצאו כבעלות השפעה גדולה מאוד על ביצועים. הן יוצרות בהירות, עוזרות להתמקד במה שבשליטתנו ומגבירות את הסיכוי להצלחה. עצם תחושת המסוגלות שנוצרת מהקשר שאנחנו רואים בין הצגת מטרה להשגתה כבר מסביר את האפקט של ניסוח כזה.
אמנם המחקר סקר רק את תהליכי הצבת היעדים בעולמות הספורט, אבל ניתן אולי להשליך ממנו (בזהירות) על תכנון תהליכי שינוי אחרים, ולנסח מטרות שמתמקדות בתהליך ולא רק בתוצאה.
לדוגמה:
- במקום "להפוך את המנהלים לכריזמטיים יותר", עדיף "לספק למנהלים כלים פרקטיים ליצירת תקשורת אפקטיבית בישיבות".
- במקום "להכפיל את תפוקת הצוות", להגדיר מטרה כמו "לפתח מיומנויות ניהול זמן ואפקטיביות בעבודה".
הסוד הוא לשלוט במה שניתן לשלוט בו.
ברגע שאנחנו מתמקדים בתהליך, אנחנו יכולים לראות קשר בין הצבת המטרה להגעה אליה, מה שמגביר את תחושת המסוגלות שלנו לנוע לעבר שינוי במקום תחושת כישלון שנרגיש אם נקדם מטרות תפוקתיות ונגלה שלא עמדנו בציפיות.
הקישור למאמר המלא כאן
|
|
|
| |
מנמוניקה – כלי לזכור תהליך, סדר ביצוע או מושג
מנמוניקה (Mnemonics) הוא כלי עזר לזיכרון שמעניק יתרון משמעותי בשליפת מידע בזמן אמת וביצירת משמעות לתוכן לא זכיר.
מדובר באוסף טכניקות שבהן אנחנו "מדביקים" על התוכן דימויים חזותיים, חרוזים, ראשי תיבות וקישורים מילוליים, כדי לזכור את מידע במהירות וביעילות.
השיטה יעילה כהכנה למצגות או פגישות, כי היא עוזרת לזכור נקודות מרכזיות בלי לקרוא מהדף.
היא מצוינת לזכירה קלה של שמות של אנשים ושימושית לצורך היזכרות מהירה במצבי לחץ, כמו מבחנים או ראיונות עבודה.
רבים מאיתנו משתמשים בטכניקה בלי להכיר את שמה.
הפסיכולוגית טרייסי פדרסון סוקרת את כלל השיטות לשימוש במנמוניקה, והנה כמה דוגמאות מייצגות:
🌠 ראשי תיבות:
בג"ד כפ"ת, ודצך עד"ש באח"ב - מקטינים עומס קוגניטיבי וגורמים לנו לזכור בקלות סדר של מושגים או החלה של עקרון כלשהו.
כך למשל, בעולם ההדרכה והלמידה, אנשי מקצוע משתמשים במונח "קתימב"ה" כמעין צ'ק ליסט פנימי שבאמצעותו אנחנו בודקים שההנחיה שלנו מיטבית (קול, תנועה, ידיים, מבט, בטחון והתלהבות).
🌠 אסוציאציות חזותיות:
טכניקת "ארמון הזיכרון" מחברת פריטים למקומות פיזיים.
אם יש צורך לזכור סדר פעולות, אפשר לדמיין הליכה בחדר שבו כל שלב מיוצג על ידי חפץ.
כשצריך לזכור הרבה פרטים, מחפשים משהו מוכר שאפשר לדמיין אותו, שייקשר לתוכן החדש.
כך, כשנכנסתי לישיבה עם אנשים לא מוכרים ויש הרבה שמות לזכור, כמו איריס או דני, אפשר לדמיין עציץ פרח איריס באזור ישיבתה או לדמיין את דני משחק עם דינוזאור.
בעידן הדיגיטלי לא צריך להשתמש במנמוניקה באותם היקפים כמו בעבר.
הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות מעין "מיקור חוץ" לחלק מהמידע לזיכרון חיצוני ולשלוף אותו באמצעות הטלפון או ה- AI.
אפשר לחנות את הרכב בהרצל 84 ולדמיין את הרצל קורא את הספר "1984" כדי לזכור איפה חנינו, ואפשר פשוט לצלם את המקום 😊
אצלנו במתודיקה יש מנמוניקה מוכרת שמסייעת בהגדרת מטרות לתהליך הלמידה - עמ"י ותמ"י – עמדות מיומנויות וידע, או תפיסות מיומנויות וידע.
הקישור לסקירה של פדרסון כאן
והפניה למאמר קצר שכתבתנו בעבר על עמי ותמי כאן
|
|
|
