|
||||
 |
||||
|
||||
|
העולם נעשה דיגיטלי יותר ויותר, המדינה הכריזה על תכנית התקשוב הלאומית במערכת החינוך והארגונים הולכים ומגבירים אץ השימוש בלמידה מתוקשבת. כניסתם של טכנולוגיות הלמידה לתהליכי למידה היא הזדמנות טובה לחזור ולהביט בתמרורי האזהרה ובתובנות שהצטברו לאורך השנים על האתגרים המתודולוגיים של למידה מסוג כזה. באתר של מכללת Montgomery בארה"ב מציין את עשרת החסרונות המרכזיים של למידה משולבת טכנולוגיה על מנת לסייע למורים, מדריכים ומפתחי תוכן לא לבצע שגיאות שיפגעו בתהליך הלמידה. מאמרים מסוג אלו הם תזכורת לחשיבות הרבה לא לרוץ אחר החדשנות הטכנולוגית בכל מחיר אלא לדעת להתבונן באופן מושכל על האופן הנכון שבו יש לשלב טכנולוגיה בתהליך. המאמר מתבסס על כך שלמידה פנים מול פנים מצליחה במיוחד כאשר מתקיימת בה (בין היתר) אינטראקציה בין המורה לתלמיד בעוד שבלמידה מתוקשבת המילה הכתובה הופכת להיות הכלי המרכזי לתקשורת וללמידה. המיליונים שכבר לומדים באמצעות טכנולוגיה מדגישים את היתרונות המובהקים של השיטה:
א. תקשורת כתובה – בזבזן זמן? למידה מקוונת דורשת זמן רב יותר מאשר למידה פרונטאלית בכיתה – עד כמה שקשה להאמין מסתבר כי זו עובדה. הסביבה המקוונת היא מבוססת טקסט ולכן כל אמצעי התקשורת הן עם הלומדים הנוספים ו/או המנחה מתבצעת באמצעות הקלדה, שכידוע איטית יותר מדיבור. בנוסף, קריאת החומרים להבדיל מהאזנה למדריך גוזלת זמן רב יותר.
ב. "אעשה זאת מחר" –
אין מי שיאמר לך להגיע לכיתה בזמן או יזכיר לך להגיש מטלות ועבודות. נשמע טוב...? לא בהכרח. הפיתוי לדחיינות רב יותר ולא כל לומד עומד בפיתוי זה.
ג. "אין לי זמן" –
כמו בכל תחום בחיינו, ניהול לקוי של זמן יוביל להר של משימות שטרם בוצעו וכך גם בלמידה מקוונת נדרשת משמעת עצמית גבוהה להשלים משימות ולקבוע סדרי עדיפויות.
ד. בודד במערכה –
לכל אדם יש צורך בקשר אנושי ולמידה מקוונת עשויה לגרום לתחושת ניכור ובדידות בקרב הלומדים והמחשב הופך לידידם הטוב ביותר.
ה. הכרזת העצמאות –
למידה מקוונת מאפשרת חופש רב. אין מי שאומר מה לעשות ומתי, אך לא כל לומד יודע כיצד להתמודד עם החופש הניתן לו.
ו. אני לומד משמע אני פעיל –
למידה מקוונת דורשת מהלומד להיות אדם פעיל ואחראי ולמצוא את הדרך הנכונה והמתאימה לו בלמידה. ישנם לומדים המגיעים לדרך של "ללא מוצא".
לקריאת המאמר המלא: |
||||
 |