 |
מודל 4 השלבים לבניית כשירות מקצועית
|
|
| |
קבלו מודל פשוט לעיצוב תהליכי למידה, המאפשר למלמדות והמלמדים לזהות את צרכי הלומדים על פי מיקומם בתהליך בן 4 שלבים.
מודל ארבעת שלבי הכשירות מאפשר לתאר את תהליך הלמידה מתחילתו ועד השלמתו.
מסע הלמידה מתחיל בכך שהלומדות והלומדים כלל אינם מודעים למה שהם לא יודעים (חוסר כשירות לא מודעת), ותוך כדי תהליך הלמידה הם עוברים בין 4 שלבים פסיכולוגיים עד שהם מגיעים שוב לחוסר מודעות, אבל הפעם חוסר המודעות היא לקיומה של כשירות מקצועית (כלומר היא מתרחשת מעצמה באופן אוטומטי).
- חוסר מודעות להעדר כשירות:
הלומדות והלומדים כלל אינם מודעים לכך שהם בפער של ידע או של מיומנות.
- מודעות להעדר הכשירות:
קפיצת המדרגה הראשונה בתהליך הלמידה: הלומדות והלומדים מודעים לכך שיש פער של ידע או מיומנות ומכירים בחשיבות לרכוש את המיומנות החדשה. זוהי הקרקע הנדרשת ללמידה חדשה.
- מודעות לכשירות:
הלומדות והלומדים יודעים לעשות שימוש במיומנות החדשה או לבצע משימה שלא ביצעו בעבר, אך כדי לעשות זאת הם נדרשים לתרגול, לחשיבה מודעת ולעבודה מאומצת.
- חוסר מודעות לכשירות:
בשלב הזה, הלומדות והלומדים רכשו את הניסיון הנדרש לביצוע המיומנות, הם עושים זאת בקלות ובאוטומטיות כך שהם אפילו לא מודעים לכך שהם בכשירות מקצועית לביצוע הפעולה (כמו שקורה לנהגים מנוסים שלא חושבים כלל על הפעולות שהם מבצעים).
באתר של training industry מסבירים שהמודל מאפשר לנו לזהות את המצב הלומדים שלנו, ולהגיב בהתאם ולכן הוא נחשב ככלי מצויין למי שמבקשים להוביל תהליכי למידה אדפטיבית ולמידה בהתאמה אישית.
כך לדוגמה, ההתנהלות שלנו כמלמדים תהיה שונה עבור לומד שלא מודע להעדר הכשירות שלו ולא רואה בכך צורך לעומת כזה שכן מודע לפער שבו הוא נמצא ולכן יש לו מוטיבציה לסגור את הפער הזה.
לכניסה לקישור לחצו כאן,
|
|
|
| |
מה ההבדל בין אגרסיביות לאסרטיביות
אגרסיביות לעומת אסרטיביות?
לכאורה האבחנה בין המושגים ברורה ומוכרת, אך מתברר שהחשש שלנו מלהיות או להצטייר כאגרסיבים מונע מאיתנו להשתמש בהתנהגות מועילה למדי - האסרטיביות.
מומחים מגדירים את האסרטיביות כאחת ההתנהגויות ההכרחיות לתקשורת בריאה, יחד עם סקרנות ואמפתיה ומצביעים על כך שהימנעות מתקשורת אסטרטיבית היא לפעמים לא לקיים תקשורת בכלל ולהחמיץ הזדמנויות רבות, והכל בגלל החשש להצטייר כאגרסיבי.
אסרטיביות היא התנהגות שבה אנו מביעים באופן ישיר את הרצונות והצרכים שלנו תוך כדי התחשבות בצרכים והרצונות של אחרים, בעוד שאגרסיביות היא לעשות את מה שהכי משרת את האינטרסים שלנו בלי לראות את הצרכים והרגשות של הצד השני.
חוששים מדיאלוג מורכב עם חברים או עמיתים לעבודה?
השתמשו במודל התקשורת האסרטיבית של אן שומאכר.
תארו את הסיטואציה שבה אתם נמצאים, הרחיבו את התיאור של הרגשות והדאגות שלכם והסבירו איך אתם מבינים את ההשלכות של הסיטואציה שנוצרה.
תקשורת אסרטיבית תגרום למי ששומע אתכם להרגיש שכיבדו אותו והעריכו את דעתו. תקשורת כזו תפחית לחץ מהשיחה ותשפר את מערכת היחסים שלנו עם הצד השני.
מכאן סיכוי מצויין שנשיג את מה שנרצה, בלי לברוח מעצם קיום הדיון מצד אחד, ובלי לפגוע באף אחד מהצד השני.
לכניסה לקישור לחצו כאן
וכאן פוסט מעניין בנושא שפורסם על ידי מונטה פדרסון
|
|
|
