 |
למידת עמיתים – מתי זה רדוד ומתי זה מעמיק?
|
|
| |
למידת עמיתים מוצגת לפעמים כפתרון קסם: מושיבים את הלומדים ביחד, והם דנים, משתפים ובונים ידע יחדיו.
מה כבר יכול להשתבש? מתברר שהרבה.
זה לא ששיתוף פעולה לא עובד בלמידה, אלא זה שצריך לדעת מתי ואיך לעשות לנהל אותו כדי להבטיח שהוא יקרה בצורה הטובה ביותר.
מומחה הלמידה הנודע פול קירשנר מספק זווית מחקרית מעניינת ולא צפויה לבחינת האפקטיביות של למידת עמיתים, זווית העומס הקוגניטיבי הקבוצתי.
מומחי למידה רבים עוסקים בדרכים להפחית עומס קוגניטיבי מהלומד הבודד על מנת לאפשר לו להכיל תוכן חדש באופן יעיל, אך החוקרים בחנו את העומס הקוגניטיבי השיתופי שמוטל על הקבוצה ועד כמה זה מה שעושה את ההבדל בין למידה עמוקה ומשמעותית לכזו שאי אפשר להגיע איתה רחוק מדי.
ככל שיש "עלות" הכרוכה בתיאום, ההתחברות וקשרי הגומלין בין קבוצת העמיתים הלומדים, כך יהיה פחות "מקום" ופחות סיכוי ללמידה איכותית של אותה קבוצה.
אז מה משפיע על למידה של עמיתים באופן שלא מכביד (או מקל מדי) על העומס הקוגניטיבי הקולקטיבי שלהם?
הנה 5 עקרונות שיכולים להכווין אותנו לתכנון למידה איכותית:
- משימות פשוטות בעבודה קבוצתית זה בזבוז זמן
למידת עמיתים כרוכה במה שהחוקרים מכנים "עלות תיאום", כלומר כלל המשאבים שנדרשים מהחברים כדי להתחבר ולעבוד ביחד. אם גם ככה המשימה פשוטה, אין הצדקה לעלות התיאום שתופסת מקום בזיכרון העבודה. אם ניתן לבצע את המשימה לבד, אין סיבה לעבוד בקבוצה. משימה קבוצתית צריכה להיות כזו שהלומדים חשים שקבוצה תגיע למשהו טוב יותר מאשר בלמידה עצמית.
- לומדים בתחילת דרכם ירוויחו יותר מלומדים מיומנים
קבוצה של מומחים שכבר יודעת להתמודד עם אתגרי חשיבה, בגלל הניסיון שלה, עלולה להיפגע מלמידה קבוצתית.
הצורך ליצור את שיתוף הפעולה מהווה כשלעצמו הסחת דעת.
דווקא קבוצה של מתחילים עשויה להרוויח יותר משיתוף פעולה כי אצלם קשה יותר לכל אחד ללמוד תוכן חדש ויש ערך לשיתוף הפעולה שמצדיק את ה"עלות" הכרוכה בתכנון העבודה השיתופית.
- הרכב הקבוצה חשוב
ערבוב של מתחילים וותיקים מקשה על היכולת לעבוד יחדיו באופן אפקטיבי, כי ככל שהלומדים פחות מיומנים, כך הם זקוקים ליותר תמיכה, לא רק בתוכן, אלא גם באיך לעבוד יחד.
- קבוצות קבועות עובדות טוב יותר מקבוצות אקראיות
ההשקעה הגדולה בלמידת עמיתים היא בבנייה של "מגנוני תיאום".
כאשר החברים מכירים זה את זה ויודעים איך כל אחד פועל, הם יכולים לצפות ביתר קלות איך תראה הדינמיקה בין המשתתפים וייחסך מהם העומס שבניהול, ויסות וניווט השיח.
- תפקידים ברורים והנחיה טובה- תורמים ללמידת העמיתים
לא סתם אומרים שלמידת עמיתים מצליחה בזכות המנחה של הקבוצה. הנחייה טובה, עבודה עם מתווה סדור ולא שיח ספונטני, חלוקת תפקידים בין המשתתפים, עבודה על סביבה דיגיטלית משותפת, כל אלו מפחיתים את העומס של המשתתפים בהתעסקות ב"פרוצדורות" של הלמידה ומפנים זמן למהות שלה, מה שמאפשר תהליך יעיל יותר ועמוס פחות.
הקישור למאמר המלא כאן,
להאזנה לפודקסט מג'ונרט ידידותי ומרתק בעברית (7 דקות) לחצו כאן
|
|
|
| |
לא הסתכלת על הטלפון אבל הוא לידך או בכיס שלך? כבר פגעת ביכולת הריכוז והחשיבה
ברור לכולנו שהסמארטפון גוזל מאיתנו קשב ומסיח את דעתנו, אבל האם זה קורה רק כשאנחנו משתמשים בו או גם כשהוא רק בסביבה?
מחקר בתחום מוכיח שעצם הנוכחות של הטלפון האישי לצידנו, גם כשהוא לא בשימוש ,ואפילו אם הוא על מצב "שקט" או כבוי, פוגע ביכולות החשיבה ומזיק לביצועים שלנו.
בשני ניסויים שנערכו בקרב סטודנטים צעירים בארה"ב, התחלקו 800 משתתפים ל- 3 קבוצות: קבוצה שאצלה שהטלפון היה מונח על השולחן, קבוצה נוספת שבה המשתתפים הניחו אותו בכיס או בתיק וקבוצה שלישית שבה הטלפון נשאר מחוץ לחדר.
ככל שהטלפון היה קרוב יותר- כך נפגעו יכולות הריכוז ופתרון הבעיות.
זאת למרות שלא נעשה שום שימוש במכשיר.
רק טלפון מחוץ לחדר היה ממש מחוץ לתודעה של הקבוצה ואפשר ביצועים קוגניטיביים משופרים באופן משמעותי.
משתתפים שדיווחו על תלות גדולה שיש להם במכשיר ביום יום, היו אלו שניזוקו הכי הרבה.
למה לא מספיק פשוט לשים על "שקט"?
החוקרים, מאוניברסיטאות בטקסס וסן-דייגו מסבירים שעצם הנוכחות הפיזית של המכשיר גורמת למעין ״זליגת משאבים קוגניטיביים״.
הבעיה היא לא ההודעות שלא קראנו, אלא האנרגיה שהשקענו כדי להתאפק ולא להסיט את הקשב אל המכשיר, שנמצא במרחק של הושטת יד.
האנרגיה הזו באה על חשבון הריכוז ותהליכי החשיבה.
רק ניתוק ברור יותר מהמכשיר "משחרר" אותנו לחשוב, לזכור ולהתרכז.
מעניין לציין שהמשתתפים בניסוי כלל לא חשו שהביצועים שלהם נפגעים.
נראה שרבים מאיתנו בטוחים שאנחנו בשליטה אם שמנו את הטלפון בכיס או הפכנו את המסך.
אבל זה לא יעזור.
מחשבות על ההודעות והמסרים שאולי קיבלנו ממשיכות ומסיחות את דעתנו.
הקישור למאמר המלא כאן,
פודקסט מג'ונרט ידידותי בעברית (6 דקות) כאן
|
|
|
