אחת מן הבעיות בפניה עומדים אנשי חינוך באשר הם היא יצירת מוטיבציה אצל הלומדים. הבנה עמוקה של הגורמים המעוררים מוטיבציה אצל הלומד ושילובם במערך השיעור הנה כלי בעל ערך רב. המודל כפי שנוסך על ידי החוקר ג'ון קלר (Keller, 2000) משלב בתוכו את הגורמים המוטיבציוניים השונים לכדי תבנית פשוטה וישימה בכל מערך לימודי באשר הוא.

המודל מורכב מארבעת המילים הבאות:

Attention, Relevance,Confidence and Satisfaction

כל מערך לימודי אשר יקיים את ארבעת הקטגוריות האמורות יביא לכדי אופטימיזציה של יסוד המוטיבציה ללמידה.

• A ריכוז / תשומת לב: על השיעור / פעילות לרכוש את תשומת הלב של הלומד. על מנת להשיג את תשומת הלב ניתן להשתמש במגוון אסטרטגיות. הצורה הפשוטה ביותר תהיה על ידי שימוש באמצעים קוליים או ויזואליים בולטים. אפשרות נוספת תהיה לעורר את סקרנותם של הלומדים על ידי הצגת בעיות מאתגרות. לבסוף, גיוון בתכנים ובאסטרטגיות ייתרום אף הוא לשימור רמת הריכוז והעניין של הלומד.
  
  
• R רלוונטיות: על התכנים הלימודיים להיות רלוונטיים ובעלי ערך ללומד. הרלוונטיות מושגת על ידי חיבור בין סגנון הלמידה הייחודי ללומד ומערך השיעור עם מטרת הלמידה. הלומד צריך לחוש בקשר בין מטרותיו בלמידה לבין תהליך הלמידה עצמו. אמצעי נוסף הוא חיבור התכנים והאסטרטגיות לניסיון ומצב החיים העכשווי של הלומד.
  
  
• C ביטחון: ביטחון עצמי אצל הלומד נוצר מתוך התחושה שהוא צפוי להצליח בתהליך הלימודי. תחושת הצלחה זו מקורה ראשית בבהירות באשר למטרות הלמידה והדרכים בעזרתן ניתן להשיג מטרות אלו. בנוסף על הלומד להיות מסוגל לזקוף את ההצלחה בלמידה לטובת תכונותיו הוא ולא גורמים חיצוניים.
  
  
• S סיפוק: על מנת לשמר את המוטיבציה לאורך זמן חייב להיות יסוד משמעותי של סיפוק אצל הלומד. הסיפוק נוצר בשני מישורים שונים: ראשית, על ידי משוב חיובי והכרה בהישגיו ויכולותיו של הלומד. שנית, הלומד צריך לחוש כי השקיע מאמץ הולם ביחס להישגיו וכי נהגו בו בצורה הוגנת.

האפשרות הטמונה בלמידה מתוקשבת, לפנות באופן אינדיווידואלי אל לומדים שונים, מאפשרת ישום יעל ואופטימאלי של המודל.

מקורות:

Keller, J. M. (2000). How to integrate learner motivation planning into  lesson planning: The ARCS model approach.

 Paper presented at VII Semanario, Santiago, Cuba, February, 2000.

http://mailer.fsu.edu/~jkeller/Articles/Keller%202000%20ARCS%20Lesson%20Planning.pdf

retrieved: 27/11/10

http://www.arcsmodel.com/home.htm

'מַחְוָן' הריבוי 'מַחְוָנים'. בכתיב ללא ניקוד 'מחוון'. משמעות השורש חו"י היא להגיד, להודיע (לחוות דעה בתנ"ך) בלועזית אינדיקטור, כלי או תדריך צינון שבו מאורגנים קריטריונים המשמשים להערכת ביצועי תלמידים במטלות פתוחות. המחוון הוא סדרה של קווים מנחים למתן ציון לצורך הערכת עבודות של תלמידים. המחוון כולל קריטריונים, שהם התנאים שכל מבצע חייב לעמוד בהם כדי להצליח. המחוון מבוסס על תקנים שנועדו לציין באיזו רמה יש לעמוד בקריטריונים. הוא כולל , בדרך-כלל, מדרג של נקודות שכל תלמיד יכול לקבל לפי איכות הביצוע שלו. נקודות אלה מכונות נקודות קבע (benchmarks). כל נקודת קבע מתוארת במחוון, ולעיתים מצוינים גם אינדיקטורים המהווים ראיות להשגתה.

הקריטריונים הנם המאפיינים שעל פיהם מנתחים את העבודה ומעריכים אותה.

מיון הקריטריונים ע"פ נושאים – כל נושא הוא ממד. הממדים מהווים את הצירים המרכזיים לניתוח העבודה ולהערכתה.

 בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית –חברתית, המאפשרת שימוש חדשני בתקשוב לכל מימד הוגדרו שלוש רמות ביצוע. רמות הביצוע מתארות את איכותה של העבודה וקובעות את דירוגה עפ"י קריטריון נתון. ככל שיעדי ההערכה מוגדרים יותר, כן הממדים והקריטריונים להערכת הביצוע ברורים יותר. (לדוגמא: תחילת הדרך, אמצע הדרך והשיג את היעד).

האפיון הגבוה מתאר הוראה שבה המורה פועל על פי עיקרי הגישה הקונסטרוקטיביסיטית –חברתית ומנצל את הערך המוסף שבטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה.

האפיון הבינוני מתאר הוראה, שבה קיים ניסיון לנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה, אך הפעילויות אינן מעידות על שינוי מהותי בהוראה.

האפיון הנמוך מתאר הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי התומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות.

לפיכך המחוון:

·         מתרגם חזון ומטרות כוללות ועמומות ליעדים אופרטיביים ברורים בני השגה.

·         מפרק כל יעד לרמות ביצוע כבסיס להתקדמות אפשרית ממצב קיים למצב רצוי.

·         מנסח כל רמת ביצוע במונחים התנהגותיים ומוסכמים הברורים למתכנן, למבצע ולמעריך.

·         משקף התקדמות גם במונחים כמותיים וגם במונחים איכותיים.

·         יוצר בסיס למיקוד מטרות ויעדים במסגרת לוח זמנים מוגדר.

·         מתאר ומאפיין ולא שופט – יוצר לגיטימציה להתקדמות מכל מצב.

·         מאפשר דיאלוג בין מורה ללומד, ובין לומדים לבין עצמם.

התלקיט – כלי הערכה התומך בהוראה ומקדם למידה, אמדור ל., מט"ח, 1999.

עע"פ מפגש בנושא מחוונים, אורנה פומרנץ, מח' הערכה, מט"ח)

בירנבוים, מ' (1997). חלופות בהערכת הישגים. תל-אביב: רמות.

שפרירי, נ', בוזו, ע' (1998). הלמידה כפעילות רפלקטיבית: זיקות בין תפיסת הלמידה לבין תפיסת

ההערכה החלופית. בתוך: מ' זילברשטיין, מ' בן-פרץ, ש' זיו (עורכים), רפלקציה בהוראה (עמ' 245)

Wiggins, G.P. (1998). Educative assessment: Designing assessments to inform and improve
student performance. San Francisco: Jossey-Bass Inc.

מנוע חיפוש היא מערכת אחזור מידע, המעוצבת כדי לאתר מידע דיגיטלי (קבצים או תוכן) המאוחסן במערכת המחשב.  צורת החיפוש הנפוצה והגלויה ביותר כיום היא מנועי חיפוש אינטרנטיים.

מנוע חיפוש מנגיש מידע למחפש, עוזר לצמצם את הזמן הנדרש כדי למצוא מידע, ועוזר להתגבר על הצפת המידע הקיימת כיום במדיה הדיגיטלית. עקרון הפעולה הבסיסי של מנוע חיפוש הוא שהלקוח ממלא שאילתא המציגה את המידע הנחוץ לו ושולח אותה לשרת, השרת מקבל את השאילתא ומפעיל יישום לביצוע הפעולה, תוך הפעלת אלגוריתמים שנועדו לסנן את התוצאות כך שיהיו רק בנושא שהלקוח מחפש. לסיום פעולתו מציג השרת את התשובה בפני המשתמש, בדרך כלל ברשימה.

מרכיבי מנוע החיפוש

מנוע חיפוש מודרני יורכב בדרך כלל משלשה חלקים:

ספיידר - רכיב שמאתר את הקבצים, הנמצאים במחשב האישי או במרחב האינטרנט ומחלץ את תוכנם

מנוע אינדקס - רכיב שמפרק את תכני המסמכים ויוצר מהם אינדקס לפי מילים

מנוע איחזור - רכיב שמקבל שאילתא מהמשתמש, מאתר את התוצאות, ומאחזר קטעי מידע למשתמש

מנועי החיפוש נבדלים ומשתנים אחד מהשני בכל אחד מהרכיבים הללו. באלגוריתם של איתור הקבצים, בניית האינדקס (מיפתוח), ואיחזור הנתונים.

בשלב של איחזור המידע, יש מנועי חיפוש שמאחזרים תצוגה מקדימה של שורה או מספר שורות לכל תוצאה שהם מוצאים, ויש כאלו שמאחזרים שמות של קבצים או אתרים, שבהם נמצא התוכן, ללא כל תצוגה מקדימה. בדרך כלל השלב הראשון של איתור הקבצים ויצירת האינדקס נעלמים מעיני המשתמש, שמקבל רק את החלק של איחזור המידע.

מנועי חיפוש אינטרנטים

באינטרנט קיימים סוגים שונים של מנועי חיפוש. לצד מנועי החיפוש הכללים ישנם מנועי חיפוש בעלי התמחות מיוחדת. מנועי החיפוש האינטרנטים שואפים להנגיש את החיפוש באמצעות ממשק ידידותי ביחד עם שליפת התוצאות המקוות ביותר מצד המחפש. בצד חיפוש טקסטואלי יש למנועי חיפוש אלו יכולת לחפש תמונות, וליאהו קיימת אף חיפוש קטעי וידאו וניגונם מתוך מסך החיפוש. כיום אפשרות גישה למנועי חיפוש באינטרנט משולבת בדפדפנים האינטרנט, ואין צורך לגלוש לאתר כדי להפעיל את החיפוש. לעתים בדפדפנים משולבת אפשרות של חיפוש בהצבעה על מילה, ולחיצה על תפריט של עכבר ימני.

אין מנועי החיפוש האינטרנטיים ממפתחים (ממיינים) את האתרים בצורה שווה, דפים חדשים עלולים להיות לא ממופתחים לתקופה של חודשים, ואין מנוע חיפוש אשר ממפתח יותר מכ-16% של הרשת.

בגלל שהמנועים מאתרים דפים חדשים דרך מעקב אחר קישורים, הם נוטים יותר למצוא ולמפתח  דפים ש יש יותר קישורים אליהם. מנועי החיפוש יכולים גם להשתמש בטכניקות שונות לבחירת אילו דפים לאינדקס. לפיכך, המנועים בדרך כלל ממפתחים מדגם מוטה של האינטרנט. לא רק זאת, אלא שטכניקות חיפוש חדשות נוספות מטות את הנגישות של מידע באינטרנט.

מקורות

מנוע חיפוש (2010). ויקיפידיה. אוחזר ב-02 בינואר, 2011 מתוך

 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9

למשחק לימודי מתוקשב ישנם מאפיינים הבאים:
אינטראקציה-משחק מול מחשב,משחק מול משחק, חוקים וכללים,מטרות,תוצאות משוב,ניצחון הפסד,קונפליקט, תחרות, אתגר,תסריט-סיפור מסגרת,אלמנטים של פנטזיה,מורכבות.
למתנסה במשחק לימודי מתוקשב יש מטרות ברורות, הוראות כיצד להגיע למטרות וחוקים המגבילים את השגת המטרות.

קיימים סוגים שונים של משחקים:
-משחק הדמיה
-חשיבה
-אסטרטגיה
-זיכרון
-משחקי תפקידים